חלוקת פריים נכונה, קומפוזיציה טובה.
הפסים על החולצה משתלבים יפה עם הפסים של העמוד. בחירה נכונה של ש/ל, זה מוסיף מאד.
מפריע לי שהמסמר כמעט נכנס לשי בעין, אני דואגת...שי, יצאת משם בשלום? :)
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
טוב, סליחה לא התכוונתי לעצבן אותך...
כמעט מושלמת כי המסמר ליד העין של שי, אפילו אם הוא מכוון, קצת הורס לי את השילוב של הכל ביחד, הוא פשוט קצת מיותר שם, לא חסר שם משהו שיישבור את התמונה.
אני אישית חושבת שתמונות מושלמות מידי זה משעמם ולא אמין, ככה שאת לא צריכה לקחת את זה יותר מדי קשה.
[ליצירה]
חלוקת פריים נכונה, קומפוזיציה טובה.
הפסים על החולצה משתלבים יפה עם הפסים של העמוד. בחירה נכונה של ש/ל, זה מוסיף מאד.
מפריע לי שהמסמר כמעט נכנס לשי בעין, אני דואגת...שי, יצאת משם בשלום? :)
[ליצירה]
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
הצהרה רשמית לאלו שאינם מכירים אותי: מעולם לא השתמשתי בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת. אני חושבת שתפקיד הצלם הוא למצוא רגע ולא ליצור אותו ,ומתנגדת עקרונית לעיבודים רטרואקטיבים. (זה בעקבות כמה הודעות אישיות שקיבלתי בהקשר לתמונה הנ"ל).
והשקיעה הספציפית הזו הייתה באמת אחת המדהימות שראיתי, כאילו מישהו שזר חוטי כסף בכל מקום, וואו אמיתי! (זוכר,שי?)
[ליצירה]
זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום.
מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3"..
את יוצרת עניין,ללא ספק.
[ליצירה]
לכמה שניות התרשמתי באמת. אשכנזי ייצוגי המעז להפנות עורף להתנשאות המיותרת והבלתי מוצדקת בעליל של כל אותם "אליטות לכאורה".
חשבתי שבאת לדבר בשמם של אהבת אחים, קבלת השונה ממני ואולי החשוב ביותר- הכרה בעובדה שאת כולנו ברא אלוקים. לכולנו, על מנהגינו וקולולינו, חלק שווה בקידום העולם והגאולה.
ואז בא התיקון.
ושוב התברר שבכל מקום בו עלינו להשפיל מבט, להכות על חטא ולנסות לתקן- אנחנו בוחרים להאשים את האחר.
צודק, זה באמת יותר קל.
[ליצירה]
מוכרחה להתוודות-קשה לי. קשה לי עם שירים שהם רשימת מכולת. אין לי ספק שהיצירה נכתבה ממקום עמוק,כואב ורגיש, ומי כמוני תצעק את המסר שלך בראש חוצות, ועדיין. פרגן לנו קצת יותר מלל בבקשה..
[ליצירה]
היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית.
תגובות