הדבר הכי כואב שיכול להיות
זו החרטה.
הידיעה שיכול היה להיות אחרת.
י', שלעולם לא תדע עד כמה...
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאד ומצד שני, אם היית עושה ההפך אולי היית מתחרטת גם כן כי אין לדעת לאן החיים מובילים אותנו... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים כ"כ נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט יפהפה. מקוה שי' קלט את המסר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה איזה משו, אבל לא בוכים על חלב שנשפך, רק לומדים להבא איך להזהר יותר. בשורות טובות! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים פשוט מקסים:)) [ליצירה]
- [ליצירה] לי, זה, דווקא מאוד מובן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] "רק אל תבינו אותי לא נכון: זה לא שאני לא שמח שניצלתי, שהקב"ה הציל אותי. זה רק שהייתי הרבה יותר מבין אותו אם הוא לא היה מציל אותי. לו הייתי מת, החיים שלי היו הרבה יותר פשוטים." בדיוק. ממש ממש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם כשעוד היית מסתכל עלי נרדמת לצידך כמו שהיית דואג אם תמיד אהיה שלך פעם היינו מדברים מעט היינו מדברים בשקט מדברים לאט היית מסתכל לי בעיניים שדיברתי איתך (שם שיר: מדברים בשקט מבצע: עידן רייכל לחן: עידן רייכל מילים: עידן רייכל) [ליצירה]
- [ליצירה] יש תכלית. למי שיודע מה היא. מתיימרת לדעת. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא ביקשתי שתוסיף אייקון. ברור שאין מקומם של אייקונים ברוב היצירות. האייקון הוא התגובה שלי ורציתי לומר שהמשפט האחרון הוא זה שריגש אותי במיוחד. עד כדי כך שאין מילים להביע את זה - אלא רק אייקון. זה הכל. גמח"ט [ליצירה]
- [ליצירה] מודשת=מותשת, כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי כמה שעות הוספתי כמה שורות והן בעצם כל הפואנטה... אז גם הכותרת שונתה. [ליצירה]
תגובות