[ליצירה]
נמישה! הדס! אתן שוב טועות! זה שיר גאוני! סופסוף שיר על אוכל, ועוד אוכל טוב.
(דודה שלי יודעת להכין קובה גדול ולפרוס אותו על תבנית גדולה, כמו בשיר- "...מרחבי קובה..")
[ליצירה]
לא הייתי בריא כששמעתי אותה, ובטח שלא עכשיו. כל כך עשה לי רע לראות אותה ככה, ולשמוע אותה מתחננת, שכל פעם שהייתי יוד מקו שמונה עשרה או עשרים, הייתי עובר את הכביש בריצה מייד עם היציאה מהאוטובוס עוד לפני המעבר חציה, ומרגיש הקלה. הקלה כזאת שרק אדיוט שעבד על עצמו יכול להרגיש.
תגובות