עדי מדבר ציה
עת תעל זריחה
כנצץ הנזם המוזהב
עלי בנות קדם

אך עת נהי ומספד:
ההולך בדרך כל בשר
יאסף בראש פסגה
אל דרך אבותיו
תחת עץ זית
צופה אל הנחל
היורד לים סדום

יאספו קהל עדת
כבוד אחרון יחלוקו,
נערה פשוטה ותמירה
תקרב אט בלאט
תניח אבן למראשותיו.