שוכב על הגב. מסתכל על השמיים. מתפעם. מפליץ ומחייך.
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
עד שיגיעו לכלל הכרה לא יתמרדו לעולם, ואי אפשר שיגיעו לכלל הכרה אלא לאחר שיתמרדו. -1984
זה היה ביום קיץ שקוף ובהיר;זה קרה לנסיך, לבן מלך צעיר;זה סיפור על ברבור באגם מכושף ויש גם קוסם רשע ומרושע. ואם הסיפור יהיה קצת עצוב עיצמו עינכם והקשיבו לשירת הברבור..
[ליצירה]
אהבתי מאד את המונולוג שלך אשר בא מהלב
עם כל האמוציות החוצה על כל תחושותייך.
קל להבין אותך ולהזדהות איתך, כי זאת הרי כוונתך.
אך כל מי ששירת בצבא הן עבר את המצבים הללו
ובכל זאת שרד.
אני מסכים עם שם בדוי בכל אשר העלה כאן!
מאחל לך בהצלחה בכל כיוון בו תבחרי!
תודה על גילוי הלב:
חיים
[ליצירה]
שירות חובה גורף לכולם זו אחת הטעויות הגדולות לדעתי. יש אנשים שזה ממש לא טוב להם.
לדעתי שירות חובה עם אפשרות בחירה: או צבא, או עבודות קהילתיות, או כל מיני דברים אחרים.
מזמן הצבא הפך לצבא של ג'ובניקים.
[ליצירה]
התחלתי לקרוא היה מעניין מאוד.
איפשהוא באמצע איבדתי אותך... מצטערת.
תנסי לקשר להסביר גם לאנשים שלא היו בסיטואציות שלך...
בכ"א תרגישי טוב, וב"נ אנסה לקרוא שוב.
תודה לך
[ליצירה]
קטע המעורר מחשבות רבות על הכותב ועל הקטע עצמו אותו ניתן להבין ולהביט בו מזוויות שונות.
אהבתי בו את הכל עם הרמיזות הדקות ועל האפשרויות הרבות הטמונות בו בצד הכותב.
מקסים היא לא מילה.
תודה:
חיים
[ליצירה]
הפחד הוא לשווא. השיגעון אינו דבר שלילי... יש הרבה סודות במה שנקרא שיגעון.
את תראי... שלטי בו. הוא יעשה נפלאות תחת שלטונך.
בהצלחה...
כתיבה נפלאה.
תודה לך.
[ליצירה]
הממ... מעניין.
כתיבה טובה ותפאורה מהודקת.
השמש. בכל יום זורחת אותה שמש, ובכל יום היא שמש חדשה.
אז התפאורה משתנה, אך בעצם היא אותה תפאורה.
יפה!
תודה.
[ליצירה]
חבל
א. אין את הבית הראשון
ב. החזרה על מילים לא שייכת לשיר המקורי- אלא למנגינה, (ופשוטים, ופשוטים...)
ג. שכחת- וזה חמור בעיניי לומר שזה שייך ללאה גולדברג!!!
[ליצירה]
ביקורתיים מדיי
בחרתי לשים את השיר שלי (השיר שאני אוהבת וששורות ממנו הן כותרות לרגעים מיוחדים וחולפים בחיי) בעמוד היצירה שלי, ואתם זורקים ביקורת שלא שמתי בית א ושאין טעם להביא כאן ציטוטים או שחזרתי על חרוזים?! זה כל הכיפ בעמוד יצירה!! שהוא שלי, ושאני מכניסה אליו דברים שמאפיינים אותי.... התגובות שלכם לא מתאימות בכלל...
וסליחה! חשבתי שמובן מאליו שהשיר של לאה גולדברג! פעם הבאה..:)
[ליצירה]
לא מתאים, לא מתאים בכלל
אני יושבת לי כאן, עוד עם הטעם של הבירות מהערב על השפתיים... מנשנשת מאנצ'
לתומי נתקלת באתר נחמד .. קוראת, מתעניינת.
היום האחרון בבית לפני 28 ... הכל כל כך מתוק כאן. לא זוכרת אוהלים, ולא מדים. ממש רגע סופ"שי-פסטורלי.
למההההההההה ללללללללמהההההה לחלל את המקום עם מילות-צבא?!?!??!?!?!?!?!?!?
[ליצירה]
כל כך נכון..:)
האושר הוא הדרך, הבסיס..ממנו הכל נובע
משם אפשר לזרום לכל מיני כיוונים
כמו ביינישים(בני ישיבות) שבשיחות בניהם ועם הרב עם שואלים שאלות מאוד קשות על האמונה ועל אלוהים
וכמו שאצלם זה לא נובע מתוך פקפוק בקיום האל, אלא להיפך..מהחוזק באמונה
אני חושבת שככה זה אצלי. רק בנוגע לאושר. זה אפשרי?
בכל אופן, מסכימה:)