היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
אהבתי את ה"אקפוץ לגובה וגם לדום". הפריע לי מאוד חוסר הדיוק במשקלים - השיר לא נשמע טוב בקול רם כשלכל שורה יש אורך אחר.
ובלי קשר לשיר עצמו: פרסמת שלוש יצירות היום. חבל, גם לך וגם לנו. אי אפשר לקרוא כל כך הרבה ביום, ועד שיהיה זמן היצירות כבר יעברו לבוידעמים האפלים של צורה. דבר נוסף: הרבה חבר'ה רוצים לפרסם כאן. בכל יום מתפרסם מספר מצומצם של יצירות - זה נורא מתסכל לראות שיש עוד שלושים יצירות שמחכות בתור לאישור, לפניך. אז אם אפשר, בבקשה - יצירה אחת בכל פעם.
[ליצירה]
אני אתייחס לזה כפרוזה, למרות שאני כותבת ומאוד לא בטוחה.
מעברי השורות לא מתאימים לסיפורת, וכנ"ל גם לא החלפת הגופנים באמצע. הטקסט לא צריך גופנים מוגדלים או מודגשים ושאר סימנים גרפיים כדי להעביר את מה שהוא אומר - הטקסט יכול לדבר בעד עצמו. השפה שלך טובה וציורית, חבל להנמיך אותה באמצעים כאלה.
הסוגריים הפריעו לי מאוד. ההערה שהסצנה לקוחה מאן שרלי, לדוגמה, מיותרת; אם עשית את זה טוב, הקורא אמור לראות את התמונה לבד. אל תגידי לי איך זה צריך להראות. יש לך כמה הערות שכביכול משרתות את הסיפור, וכמה שנראה שהוכנסו שם לשם השנינות, וזה מפריע - לדוגמה חורף!, או שם של ספר.
מתנוענעים צ"ל מתנועעים, ותתפכחי צ"ל התפכחי [אבל זו כבר באמת קטנוניות]
אהבתי את השימוש בשפה, כאמור. התמונה שציירת כאן עוברת יפה, אבל היא לא יותר מזה - דהיינו, תמונה. זו לא סיפורת.
בהצלחה בהמשך, יש לך את זה.
[ליצירה]
מצא חן בעיני הדימוי ואני חושבת שאפשר להמשיך איתו טוב.
כמה דברים:
סימני הפיסוק יצאו הפוך. תכתבי את הטקסט בוורד רגיל, יישרי לימין ותעשי העתק-הדבק כדי שכל הפסיקים יצאו במקומות הנכונים.
יש משפטים מסורבלים מבחינה תחבירית - קשר לסביבה אין, לדוגמה, אולי נשמע מליצי, אבל אין לזה משמעות שונה מהכתיבה הרגילה. הפתיחה - בתוך עולם שהוא בנוי כבר - המילה "שהוא" מיותרת, כנ"ל לגבי השורה הבאה. את חוזרת הרבה על הרעיון של האקווריום וזה לאו דווקא רע, אבל מה שאת מנסה לעשות זה להעביר תחושה של ניתוק ואטימות ובזה התמדת דווקא פחות. הייתי מציע לצמצם את החזרה על שם הרעיון ולהשקיע יותר ברעיון עצמו. ושווה לתת כותרת.
ושוב - אהבתי את הרעיון, הכתיבה זורמת. תמשיכי.
תגובות