היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני יצאתי בתחושה... מקווה שזה לא באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] [גוזל מתבגר] [ליצירה]
- [ליצירה] (...) [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי... אבל ימי שלישי פשוט לא מסתדר לי :( [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב יפה, אבל - ממה שאני הבנתי, הדמות מתגלה, ואז האמת מונעת מלהביט - אני לא חושבת שמונעת נכון פה, כי כבר היה מבט. מצא חן בעיני חקוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] שבעה עשר אלף אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יותר אגדה מאשר שיר. מצאה חן בעיני הכתיבה; קצת הפריע לי "הנבזיים". לא יודעת, לא התאים. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, אני איתך [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה (...), איזה יופי שחזרת לסגנון הזה. התגעגעתי לתגובות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ..אותי זה לא ממש הצחיק. [ליצירה]
תגובות