היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מצא חן בעיני מאוד. יופי של רעיון, הזדהיתי ;-)
הבית הראשון נהדר - מתומצת וחזק; אני חושבת שיש מקום לצמצם בהמשך, כי את יודעת לרכז את העוצמה בכמה שורות, ואני חושבת שיכול לצאת מזה משהו מאוד יפה.
[ליצירה]
..זו לא סיפורת. וחלוקה לפסקאות תעשה את הקטע קל בהרבה לקריאה.
המשפט הראשון - קצת תלוש לי. טיזר, סיכום - מה, בעצם, הוא עושה שם? את נותנת פתיחה לרעיון, אבל ההקשרים שכל אחד מאתנו עושה הם אסוציאטיבים; הקטע אולי מתחבר לך למשפט הראשון, אבל מבחינתי הוא מנותק ולא הצלחתי לראות את המעבר.
יופי של כתיבה:)
תגובות