[ליצירה]
אנחנו עוברים עכשיו עם סבא שלי את אותו הסיפור, הדעיכה של מישהו שהיה בעיניי הבן אדם הכי חזק בעולם משך כל שנות ילדותי ועכשיו נשאר ממנו רק צל של עצמו היא אחד הדברים הכי כואבים שאני נאלץ לחוות, עד כדי הדחקה.
[ליצירה]
שקט.
ומה כבר אני יכול עוד להוסיף ולומר. אני באלם, נטול יכולת תגובה, ורק מיצי המרה רוחשים בקנאה אל מול הדמיון והשפה המדהימים בעושרם... זמן רב קמלתי בחדרי הקט, "מצהיב כמפצה על אור השמש שנחסך", ואיזה אושר לחזור ולשזוף עין בסיפורים שלך.
[ליצירה]
איזה יופי שלם ועגול. אהבתי עד למאוד מאוד כל כך שקשה להביע במילים. נדמה שרק מתבקשת כאן יצירת המשך, שיר הלל לסלידה (על אדהזיה, כמובן). נשגב מבינתי איך חתלתול עדיין לא הגיב....
[ליצירה]
נפלא...
איזה כיף להתחמם עם סיפור כזה כשבחוץ מכה הגשם...
אהבתי את המתח הזה באוויר , את היכולת לומר הרבה במעט מילים... גם אם אני מסתכל מהצד ההפוך לגמרי מצאתי את עצמי מזדהה.. איזה יופי.