חשבתי, אולי תרצי לדעת ש
אני מרגיש את זה שוב
גואה מבפנים תיכף
ישאר כאן מקום
רק בשביל
אחד
סנדק לעג`וב
-
אוסף תסביכים ומחלות נפש כתחביב.
לקט יצירות
- נקודת ביקורת יצירתית
- הסיפור העצוב שלא יאומן על ארלט, הילדה שעשויה מנייר טואלט
- אהבה קטנה בעשרה תשלומים
- במקום הספד
- יעקב בן מוחא הגמד הקטן
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני רוצה להיות צליל מכוון תכול גוון להתבלגן מולקולרית ולהתלבש מחדש ביום אחר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה נורא כמו תמיד אבל בעיקר מאוד מטריד. כמו יתוש שמעקצץ לך בתוך החזה, תחושת קלסטראופוביה שאולי באה מחוסר האונים לברוח מעצמך. ועדיין, כתיבה כל כך מדויקת שזה כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. גם אני מתגעגע... [ליצירה]
- [ליצירה] יו... נשבע לך שעוד לפני השורות האחרונות ידעתי שזה בשבילי... איזה יופי שיש אין בורג לעוד מישהו כאן... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... כמה מוכר, כמה עצוב. שלפת את המחשבות שעוברות לי עכשיו בראש... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כף לחזור מתיפוף במדבר ולהיתקל באקראי ביצירה שכזו שכאילו רק חיכתה לי בסבלנות... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!! מקסים, כתוב בשנינות נפלאה. כבר מהמשפט השני היה ברור לי שהלאה מכאן אני אוהב מאוד את שאר השורות, ואכן לא אכזבתי את עצמי. כל הכבוד לי! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה עונג ורבאלי טעים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוחר מדי להגיב על זה? אני לא אישה ובקושי אמא, אבל ראיתי הרבה כאלה ברחוב ויש אחת ספציפית שאני אפילו מכיר ממש מקרוב, כך שאני מרשה לעצמי לקחת את רשות הדיבור ולהגיב בשם אותו הציבור (חרוז כפול, אני ממש משתגע היום..): את השתגעת??? ככה, במחי דיו אלקטרונית למחוק חג קדוש שכזה, יומולדת נוסף שנחת משמיים? תחשבי קדימה! אולי עכשיו זה רק שיר, אבל הם גדלים, ואז זה כבר כסף גדול- לא רק פרחים, יכול להיות גם בושם של ז'אן פול, בגד מזארה, הספר החדש של יהודית קציר... נו ב'מת. שי, שמביע את מחאתו השקטה גם בשם גלונים של דבק שהסניף תוך אינספור נסיונות כושלים להכין ברכות יום אם לא מכוערות מאוד מאוד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
