[ליצירה]
שקט.
ומה כבר אני יכול עוד להוסיף ולומר. אני באלם, נטול יכולת תגובה, ורק מיצי המרה רוחשים בקנאה אל מול הדמיון והשפה המדהימים בעושרם... זמן רב קמלתי בחדרי הקט, "מצהיב כמפצה על אור השמש שנחסך", ואיזה אושר לחזור ולשזוף עין בסיפורים שלך.
[ליצירה]
מאוחר מדי להגיב על זה?
אני לא אישה ובקושי אמא, אבל ראיתי הרבה כאלה ברחוב ויש אחת ספציפית שאני אפילו מכיר ממש מקרוב, כך שאני מרשה לעצמי לקחת את רשות הדיבור ולהגיב בשם אותו הציבור (חרוז כפול, אני ממש משתגע היום..):
את השתגעת???
ככה, במחי דיו אלקטרונית למחוק חג קדוש שכזה, יומולדת נוסף שנחת משמיים? תחשבי קדימה! אולי עכשיו זה רק שיר, אבל הם גדלים, ואז זה כבר כסף גדול- לא רק פרחים, יכול להיות גם בושם של ז'אן פול, בגד מזארה, הספר החדש של יהודית קציר... נו ב'מת.
שי, שמביע את מחאתו השקטה גם בשם גלונים של דבק שהסניף תוך אינספור נסיונות כושלים להכין ברכות יום אם לא מכוערות מאוד מאוד מאוד.