אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן סגנונו של מנחם דוד [ליצירה]
- [ליצירה] לא זו הכוונה. אבל בסדר. טוב שבא לידי ביטוי. העניין עם העצירות- יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. פשוט נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אןי צורך בידיעת הפרטים או סקירת העבר. השיר מצליח להעביר את ההרגשה. [ליצירה]
- [ליצירה] "בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום רוח אלוהים מרחפת על פני המים..." ארז. עומר. ושאר רוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] המילה רחוב מופיעה יותר מידי פעמים וזה קצת מפריע [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עבר עריכה קלה (תודה לחבריי ממפגשי "צורה בעריכה"). פתוח לקבלה. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ונפרדים [ליצירה]
- [ליצירה] אז הנה שוב, לאחר עריכה מחודשת. שנית תודרבה [ליצירה]
תגובות