כשישבנו שם, בקפיטריה
שאלת אותי לבריאותי.
הצפתי מבט וסיפרתי
על אבי שנפטר.
עינייך אדומות,
אדומות ובורקות
אך לא מהסוג הזה,
אלא מהסוג שאומר
שהגיע הזמן להוריד עדשות.
לרגע,
אבל רק לרגע,
הרגשתי תחושת אמפטיה
ואמרתי,
שאני,
לא מצליח לבכות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היא אמרה לי ללכת לקבר. שדברים שקבורים עמוק צפים הגבתי בחיוך. קל להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך היא הגיבה? [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה לבכות? תשאיר את העיניים פקוחות פקוחות בלי למצמץ, זה יבוא גם עם כל האפקטים הנלווים, העיניים האדומות והכל. למען האמת- אפילו עם העצב. תופעה מעניינת. כשאתה בוכה, גם אם זה לא אמיתי, אתה נהיה עצוב. ולהיפך. אם תחזיק חיוך מאולץ, תהיה שמח- אפשר להסתכל על זה כסוג של דיסוננס קוגנטיבי- איך זה יכול להיות שאני עצוב, הרי אני מחייך. מסקנה: אני צריך להיות שמח. ואז נהיים שמחים. ולהיפך. השיר ממש יפה, אהבתי את ה'הצפתי מבט'!! [ליצירה]
- [ליצירה] אמא של...פיצ הי שי-זאת חגית אודיה הזמינה אותי לקרוא שיר שלך ותהיתי---- האם יש משמעות לכך שאתה כותב דוקא-"נפטר"? וחוץ מזה-משלומך? ואיך הלימודים [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שיר נוגע... עדין... מדבר... [ליצירה]
- [ליצירה] כל אחד והכאב שלו. שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירתיות נוטפת מכתבייך. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] קיבלתי. האחרונה יצאה לשיפוצים@ [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] גדול גדול גדול. מר יוסף היקר. איזה כיף שחזרת לכתוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אללה תגובות. לא שיערתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ליאורה. כל המילים נאמרו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ליתוש בעיקר בגלל השתיים האחרונות ועוד, השורה "איני מבינה כל כך הרבה"- לא מוסיפה הרבה לכן נסי בלעדיה. חוצמיזה: מרגש וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] את ממש ממש טובה בלהעביר את ההרגשה עד הסוף עד שזה מחליק בין הידיים. מעולה.!! [ליצירה]
תגובות