הערב
לבדי יבקר אותי, ואני אבכר אותו.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נגה נגה שקט ונעים! טעם של נעלי בית ישנות ומוכרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה לכתוב לך תגובה ללא מילים, אבל משום מה היא לא נשלחת... אז קבלי תגובה עם מילים. אולי זה יצליח. [ליצירה]
- [ליצירה] היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות) וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים.... עדין ,קולע ו............. עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לומר שאף פעם לא אכלתי נעלי בית ישנות, אבל בעיני המשפט לא שקט ונעים אלא פסימי ומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה מדהימה מדהימה שאת. אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ... דווקא לא עצוב בעיני. האופציה של הלבד נראית סיפאטית מידי פעם. והיא מבכרת אותה. גמני, לפעמים. אהבתי שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] העצב... שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..) כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ... ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
- [ליצירה] מטפורה מתוקה - אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] גם לפלוטו יש שפם? אם תוכל לתת לינק לסיפור המקורי, או תקציר קטן למען אבין את הבדיחה עד תומה. אודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] עאלק חסמב"ה מוסינזון לפחות דאג לאיזה ייצוג הולם לעדות המזרח ולאנשים בעלי סטייה ממודל היופי הצברי (בעברית לא קורקטית פוליטית ,קוראים להם מנשה התימני ואהוד השמן) אבל אתה, בלי בושה, אצלך בין כל הישרואלים ואברומים אין סעדיה אחד לרפואה (אפילו לא קובי רפואה, ע"ע ההרכב הלוזוני לעונת 2003-4) האמת היא שזה לא אצלך, אתה בסך הכל מתאר מצב, אמיתי למדי של כל יושבי הגבעות האולטרא ווזווזיים (אפילו לפועל הזר שלהם ג'ימי יש שם עם ניחוח של חוזר בתשובה מקראון הייטס) חרד"לבה חרד"לבה חרד"לבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין תיאור פירסט קלאס של מחלקה סגורה. רק מי שהיה שם (גם אם בביקור) יכול לנסות להבין. באוניברסיטה המדברית צומחים כותבים לא רעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה בזכות התגובה שלך ראיתי שפספסתי את הסיפור המדהים הזה. כל כך חזק וצורב. אני חושבת גם שבחרת נכון כשבחרת שהתוקף הנאלח בסיפור יהיה עורך דין ידוע ומכובד וגם אשכנזי (הרשטיק). חשוב מאוד לניתוץ הסטריאוטיפ שיש לנו בראש לגבי איזה תוקף אפל גדל גוף משכונת המצוקה וגם תורם למתח הספרותי, כולל העובדה עם הספר שפרסם, שסוגרת מעגל. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה המעניין הוא בטקסט הפוליטי הזה הוא שיכולים לקרוא אותו אנשים מאסכולות פוליטיות שונות לגמרי ולמצוא בו ביטוי לתפיסתם. בדומה לשירי מולדת מסוימים, כגון: אין לי ארץ אחרת, שיר מולדת של אביב גפן (עורי עור) ועוד [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה ומעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהדר את מוכשרת אש! [ליצירה]
תגובות