נגה נגה
נראה לי שאת מפספסת את כוחו
של "במשפט אחד"
כוח שאומר :אמור הרבה וכתוב מעט
(כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח)
התחושה שלי היא שבחרת ב"דרך הקלה"
נתת משפט שמאפיין שפה של ילד
ושעשעת את עצמך,חסר מימד נוסף
נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני.
ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה:
צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת:
"כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח"
ראשית: תיבול זה ב-ת'.
שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל.
שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי".
בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול.
ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם.
אבוי לך, נגה.
אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה!
נגה את לקחת אישית תגובה צורנית
אכן לפעמים מתפלחות לי שגיאות כתיב
אך אין זה קשור לתוכן הביקורת
לא ציינתי שנינות כדבר פסול ,להפך
אני לא מוצאת בשיר זה שנינות מלוטשת
הוא נראה לי גיבוב מילים האונס עצמו להתחכם
צר לי אם את לוקחת ביקורת על שיר
כביקורת על היוצר (אין לי דעה עלייך כיוצרת,כיוון שלא ראיתי כמעט יצירות שלך)
אם יש לך הערה ספציפית על שיר משיריי
אשמח לקרוא אותה ואוכל ליצור איתך דו שייח
צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה.
עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-)
וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים.
קודם קול סליחה מנוגה
עשיתי טעות כשהגבתי לה
במקום למישהי אחרת
חשבתי שתוכן הביקורת לא נוטב למקום הנכון
(נוטב לרגש במקום לשכל)
אז שוב פעם סליחה
ומישי אחרת
לא לקחתי את ביקורתך אישית
חשבתי שנגה "מפגיזה" אותי מכעס
על תוכן ביקורתי (יחסתי את זה לחוסר בשלות)
ושוב פעם הסליחה מנגה
פישלתי בענק
גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי.
את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות.
מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות.
את שייכת לחבורת כותבי השטויות.
ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד.
איכסה.
את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה.
אה, וזה "נותב" ולא "נוטב".
סו, נושאת עיניה למרום ושואלת
עד מתי טימטום?
באמת שלא היה צורך בכל ההתנפלות על צחית הבלתי מזיקה בעליל.
התאכזבתי לראות יוצרים שאני מאוד מעריך נוהגים בצורה כזו.
הביקורת של צחית לגיטימית ללא קשר לדעתם של שאר המגיבים על המשפט של נגה ובודאי שטעויות הכתיב אינן רלוונטיות לעניין (גם אם הייתי עולה חדש מסעודיה היתה לי הזכות המלאה להשתמש בעברית הרצוצה שלי כדי לתת ביקורת מבלי שילגלגו עלי, התוכן הוא שקובע).
לא יפה.
אה כן, ואחר כך פעם בחודשיים מישהו יפתח דיון בפורום על 'למה רמת היצירות ירדה' ומישהו יענה לו שאנשים לא נותנים ביקורת בונה אלא רק חיבוקים ונשיקות.
אם זה מה שקורה כשמישהו נותן ביקורת בונה אז אולי התשובה ברורה..
[ליצירה]
נגה נגה
נראה לי שאת מפספסת את כוחו
של "במשפט אחד"
כוח שאומר :אמור הרבה וכתוב מעט
(כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח)
התחושה שלי היא שבחרת ב"דרך הקלה"
נתת משפט שמאפיין שפה של ילד
ושעשעת את עצמך,חסר מימד נוסף
[ליצירה]
נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני.
ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה:
צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת:
"כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח"
ראשית: תיבול זה ב-ת'.
שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל.
שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי".
בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול.
ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם.
אבוי לך, נגה.
אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה!
[ליצירה]
נגה את לקחת אישית תגובה צורנית
אכן לפעמים מתפלחות לי שגיאות כתיב
אך אין זה קשור לתוכן הביקורת
לא ציינתי שנינות כדבר פסול ,להפך
אני לא מוצאת בשיר זה שנינות מלוטשת
הוא נראה לי גיבוב מילים האונס עצמו להתחכם
צר לי אם את לוקחת ביקורת על שיר
כביקורת על היוצר (אין לי דעה עלייך כיוצרת,כיוון שלא ראיתי כמעט יצירות שלך)
אם יש לך הערה ספציפית על שיר משיריי
אשמח לקרוא אותה ואוכל ליצור איתך דו שייח
[ליצירה]
צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה.
עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-)
וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים.
[ליצירה]
קודם קול סליחה מנוגה
עשיתי טעות כשהגבתי לה
במקום למישהי אחרת
חשבתי שתוכן הביקורת לא נוטב למקום הנכון
(נוטב לרגש במקום לשכל)
אז שוב פעם סליחה
ומישי אחרת
לא לקחתי את ביקורתך אישית
חשבתי שנגה "מפגיזה" אותי מכעס
על תוכן ביקורתי (יחסתי את זה לחוסר בשלות)
ושוב פעם הסליחה מנגה
פישלתי בענק
[ליצירה]
נגתי- מקווה שיסלח לי
גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי.
את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות.
מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות.
את שייכת לחבורת כותבי השטויות.
ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד.
איכסה.
את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה.
אה, וזה "נותב" ולא "נוטב".
סו, נושאת עיניה למרום ושואלת
עד מתי טימטום?
[ליצירה]
מתוק לאללה
פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי.
בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה.
[ליצירה]
הפניה
לוודי אלן יש קטע דומה - קורע מצחוק על חיית המחמד שהוא החליט לאמץ, אמנם לא מכונפת אבל קטנה ושחורה אף היא - נמלה. אני אנסה לגגל משהו ואולי נביא לינק
[ליצירה]
זיכרון אחר
שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון.
[ליצירה]
מתוק
איזו הפתעה נעימה, לא סיפרת לי שכתבת עוד משהו. הווי תחבורתי אוניברסלי.
כמה כאלה יש, ככה תמיד מרגש..
עם פסקול קובלנצי מנצח, מוגש קריר מזגני לסוף הקיץ.
תגובות