הסבל שלי הוא סבל בל יתואר
וזה לא שהוא כזה גדול, אני פשוט לא מצליחה לתאר אותו
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נגה נגה נראה לי שאת מפספסת את כוחו של "במשפט אחד" כוח שאומר :אמור הרבה וכתוב מעט (כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח) התחושה שלי היא שבחרת ב"דרך הקלה" נתת משפט שמאפיין שפה של ילד ושעשעת את עצמך,חסר מימד נוסף [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחח מישי.... [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
- [ליצירה] נגה את לקחת אישית תגובה צורנית אכן לפעמים מתפלחות לי שגיאות כתיב אך אין זה קשור לתוכן הביקורת לא ציינתי שנינות כדבר פסול ,להפך אני לא מוצאת בשיר זה שנינות מלוטשת הוא נראה לי גיבוב מילים האונס עצמו להתחכם צר לי אם את לוקחת ביקורת על שיר כביקורת על היוצר (אין לי דעה עלייך כיוצרת,כיוון שלא ראיתי כמעט יצירות שלך) אם יש לך הערה ספציפית על שיר משיריי אשמח לקרוא אותה ואוכל ליצור איתך דו שייח [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. ובד"כ זה תלוי בביצה והתרנגולת.. - זה שהוא לא יתואר גורם לכך שהוא יהיה גדול מנשוא. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה. עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-) וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם קול סליחה מנוגה עשיתי טעות כשהגבתי לה במקום למישהי אחרת חשבתי שתוכן הביקורת לא נוטב למקום הנכון (נוטב לרגש במקום לשכל) אז שוב פעם סליחה ומישי אחרת לא לקחתי את ביקורתך אישית חשבתי שנגה "מפגיזה" אותי מכעס על תוכן ביקורתי (יחסתי את זה לחוסר בשלות) ושוב פעם הסליחה מנגה פישלתי בענק [ליצירה]
- [ליצירה] (קודם כל) [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית אפשר גם "קודם, קול :" (משהו כמו "ועכשיו, פרסומות:" ) [ליצירה]
- [ליצירה] נגתי- מקווה שיסלח לי גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי. את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות. מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות. את שייכת לחבורת כותבי השטויות. ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד. איכסה. את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה. אה, וזה "נותב" ולא "נוטב". סו, נושאת עיניה למרום ושואלת עד מתי טימטום? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אורנה במקרה עליתי על קיומך כאן. קיומך במובן של יצירות. אין לך מושג כמה החיים שלך נשמעים שונים ורחוקים ממני ובכל זאת מתוך הכתיבה האמיתית והזורמת דיברה אלי. במיוחד הסיפור הזה, שמתאר התרחשות שגרתית מן הסתם בביתך, גרם לי לחשוב על הכמיהה של אשה כמוך "בניין שלמית", אני קוראת לכן (את מן הסתם גם עונה ללוק החיצוני של ההגדרה, כך אני מאמינה), לקצת לבד. לאישיות עצמאית, אינדיבידואל במרחב המקוון. להתנתק מההגדרות של אמא (ל-11 ילדים שיואו) ורעיה ולהיות קצת מישהי, שמקבלת מיילים ותגובות. הא לך תגובה - אוהדת. [ליצירה]
- [ליצירה] לגמרי לגמרי יפה קריאה להמונים: ה-י-כ-נ-ס-ו- !!! חם שם בפנים. יצירה קטנה אך מופתית. תובנות שלא מבינים בקריאה ראשונה או שנייה. הפתעה נעימה אחרי היעדרות רבתי מהאתר או בכלל מהרשת. [ליצירה]
- [ליצירה] עוצרת נשימה איך בכל פעם שאני מסיימת לקרוא שיר של הילדה הזו - נגמר לי האוויר, אנלא לא צוחקת. [ליצירה]
- [ליצירה] ממולדה [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי סיפור שצריך להרגיש. נסה "אמוציונלי", או בעצם, "אימושיונאל", הרבה יותר מתגלגל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו - שיר יפהפה שיר יפהפה, אפתח ואומר. אולי הייתי משנה משהו במבנה, לטובת סדר העונות, יתכן שהבית השני צריך לפתוח, אבל נכון הוא שאם כך יש לתת הקדמה אליו לפני שנכנסים לנפשך, לדמך ולנחיריך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על שמי פשוט יוצא מן הכלל. האקספוזיציה המינימליסטית של "ואני", תואמת למסר החוויתי שהשיר מנסה להעביר. השילוב בין ציטוטים השאולים מכתיבה גבוהה וכתיבה פופולרית גם הם משדרים תחכום עדין. למשל: ב"השיר הזה" בחירת המילה "הזה", המתכתבת עם הלייטמוטיב אצל נתן יונתן ז"ל, ראה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ומאידך הרפרור לפיקיות ואמן התמלילנית מירית שם אור יבדל"א. ואילו הייתי אחת מהצד, טובי וכל החבר'ה הטובים הייתי ממשיכה ושופכת קולמוסי אט אט עד חשיפת גאונותו של המבנה הלירי הנדיר שלפנינו, המסווה עצמו במעטפת של מעין לעג עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש אכן יצירה יצירה. והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי הנה עוד תגובה חיובית. מרגיש את הבריזה? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר. [ליצירה]
תגובות