על תשוקה וממשל וזכרונות מן הקרב: משלה בך תשוקתי ואותי בעצם הדריכה, לדבריך, רק הרגשנות. אז באת אצלי, להמית את תשוקתך אלי. (לבל תמשול חלילה ממשלת זדון). ויודע מה - יפה עשית, שועל קוסמים ותיק ללא מטה. הרי שפנים רבים מן הכובע לא הצליחו לחסל כך, באיבחה, את פרץ הריגשה שאחזתני בגופי והיכן היפי? שעשית זאת מבלי לגרוע, ולו שבריר, מן האהבה שבי אליך. אתה כחבלן מיומן, באצבעות קטנות היודעות את המלאכה אך כבר אדישות דיין ומזמן שכחו מה זה להקפיד, שלפת את הניצרה מן הפצצה שלנו. והותרת אותה עם חומר הנפץ בתוכה, לא מזיקה לפי שעה, חמימה ומחייכת. מבחוץ היא אפילו דומה לתרמיל אר.פי.ג'י שמניחים על המזנון כמזכרת מימי הקרב.