את בדרך אליי.
אני עוטף עצמי בנייר צלופן
ומתבשם.
את מכחול הפלא
לא תראי (עדיין)
בשפופרות הצבע
לא אשתמש (בינתיים)
רק
אתן ללחש מתוק
להתערסל אל אזנך
מגע הקסם
מי יודע.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
בצקות ינצחו חלום.
שמש על פרץ תפרח
והשקה גן ירק ירח
ואור חזותי לממרח
בחור של כדור פורח.
וילדים ישוועו לחלון
ישמעו חריקת הדלת
מי מאחורי הוילון
זו היא שירתו האיוולת.
בברכת ליל מטונה, שירזטל.
תגובות