את בדרך אליי.
אני עוטף עצמי בנייר צלופן
ומתבשם.
את מכחול הפלא
לא תראי (עדיין)
בשפופרות הצבע
לא אשתמש (בינתיים)
רק
אתן ללחש מתוק
להתערסל אל אזנך
מגע הקסם
מי יודע.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מתוק מדבש........... [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו ממש עמוק בפנים. קשה בפעם הראשונה להגיע לשם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתוק אלא עצוב. ביום שהסוגריים יוסרו זה יכאב לה. [ליצירה]
- [ליצירה] מהו מכחול הפלא? איזה מין שפופרות צבע? אני גם רוצה את הנוסחה. אבל נראה לי שזה יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? ממש לא מסכים! היא בטח ממש מחכה ליום שהסוגריים יפתחו. חוץ מזה, אומרים שזה כואב רק בהתחלה ( בצחוק). [ליצירה]
- [ליצירה] את צודקת. לא מסובך אבל פשוט. בכל אופן, אפשר להסתכל על זה בשני כיוונים שונים. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני מתכוונת שביום ש("עדיין") יפסיק להיות כזה, ו("בינתיים") כנ"ל זה יהיה עצוב. הכל בהנחה שהבנתי את השיר הזה, שלא נראה מסובך במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללא יפה! אף כי לא הבינותי לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, אסתר חמודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני גם מזדהה עם התחושה...( לא עם זאת של השערות בידיים כמובן..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שנתת לי את ההרגשה הזו אחרי שקראתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אווח.. כל הרבה כעס!! אהבתי נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך צחית ג. היקרה. אני באמת מנסה להכניס קצת רוח פמיניסטית. והכל מנסיון! [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. אני ממש רואה אותך בטבעת. [ליצירה]
- [ליצירה] משהו מרושע? אולי תסתכל יותר פנימה. מה אתה רואה עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] סוף מפתיע. אהבתי את" צב קטן שיכור". [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שיבוא דחפור באמצע הלילה ויקח אותך ואת מי שחושב כמוך לרמאלה (אינשללה) ושם חברי השלום שלך יראו לך כמה בדיוק הם אוהבים אותך ( אם לדחוף קנה של נשק בתחת נחשב למעשה אהבה, כמובן) רפואה שלימהמה. [ליצירה]
תגובות