באמת?
ואם אכתוב שנמאס
שאתה לא מחדש
שאתה לא מעניין
שאין איש
איש
ששומע לך
האם אז תתייחס?
האם אז תמצמץ?
בוא
בוא אליי ילדון עצלן.
ספר לי שירך
כתוב סיפוריך
הזל
הזל דימעה (אם תוכל)
וחדל.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.