לאחר חופשת מולדת גיליתי
שאין לי ארץ אחרת.
לכן, החלטתי לצאת הערב לחגוג עם כולם
על גגות תל אביב הקדושה
ומשם להשקיף עלייך
ירושליים של זהב
בירתי האהובה.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן על ההמלצה. וכעת, כששבתי ממצולות ושוכב לאחר יציאה מקו היישור לקו משופע עם אף מנוזל- מהי טעמה? אשתי היקרה יודעת. קשה [ליצירה]
- [ליצירה] מחכה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה יכול להיות שיר של כל אחד. כמו כל שיר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] קח. קח קצת ממני והנח. הרפה. תן לדמעות לשטוף לטהר לנקות אי שם בדרך אולי תקבל תשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד שי, נכון שכבר פירסמת את השיר הזה באיזה גליון שירה באיזה ערב שירה שהיה בחיפה? הוא ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר) האם אני "נותנת" לכל אחד? לא! האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא! פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני אוהבת את השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני גם מזדהה עם התחושה...( לא עם זאת של השערות בידיים כמובן..) [ליצירה]
תגובות