אני קורא לך בפנים את התווים השחורים שליוו אותך כל חייך. את צוחקת לי בפנים ואומרת שכל הווייתי היא צב קטן שיכור. אני אוזר אומץ ומוציא לך שחור מהמצח. את צועקת וזורקת עיתון של שבת. שם בין דפי המקומון אני מוצא אותך בעמוד האחורי. מחירך אינו מרים גבה.