בע"ה
אני נער בכך שאני מתעניין בעולם
אני מבוגר בכך שאני ענייני
אני נער בכך שאני לומד מכל דבר
אני מבוגר בכך שאני לומד מנסיוני
אני נער בכך שאני סולל לי דרך משלי
אני מבוגר בכך שאני פורש את מרכולתי
על דרך הרבים
אני נער בכך שאני מנומש ומחוצ'קן
אני מבוגר בכך שאני מחונ"ן (מלומד בחוכמת הנסתר)
אני נער בכך שאני חי בחלום
אני מבוגר, כי לפעמים אני גם מאד מציאותי
אני נער בכך שאני שורק במסדרון
אני מבוגר בכך שחשובה לי תדמיתי
אני נער תאוותן
אני בוגר באיפוקי
כנער פני חלקות
כמבוגר פני מזדקנות
כנער אני מרדן וזרקן
כמבוגר אני סדרן
אני נער מתבגר
אני מבוגר מתנער.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישנם הרבה ניגודים בחיים של כל אחד ואחד. אני מאחלת לך, שגם בגיל 30, 50 או אפילו 100, עדיין תדע איך להרגיש נער, אבל כשצריך - תוציא את המבוגר מהמגירה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי ,אוי... כמה שהזדהיתי. אמרת במילים את מה שבעיקר מרגישים... אהבתי את המעברים בין נער למבוגר ואת ההשואה ביניהם. והכי אהבתי את "מבוגר מתנער..." מועדים לשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] עד מתי??? יפה מאוד.. ולא עליך אמר הרבי מקוצק: "במו עיני ראיתי כיצד אופים חלות ישנות" [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מעולה. פשוט ונכון - אפשר להזדהות בקלות (לאלה שניצבים בין שני התקופות, כמובן...). ואם אני לא מחוצ'קן, זה אומר שאיבדתי מנערותי? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מצוין. אהבתי את המסר, הניסוח, ואת הסוף במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אורך אבל שווה את זה. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] לא! אל תעשו את זה! זה הורג אותם אם נוגעים להם בכנפיים, זה נראה שהם עפים אחרי זה, אך הם מאבדים מהאבקה שיש להם על הכנפיים ואז התעופה שלהם לוקה והם מתים מיאוש. הדרך היחידה לחזות ביופיים המרהיב מקרוב, היא אם נצליח לשכנע פרפר נחמד שיתישב לנו על כף היד, בלי שנלכוד אותו בין ידינו. ובכל זאת טלוש, תודה על התגובה ואגב, השיר הוא גם משל! [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה כנות. יפה לך כתיבה זכה שכזאת. אמת. די לה בהקראת שמות. להחיות, כבר לא תוכל, את מי שנתן במתנה חיים, על אין למה. חבל שהיו צריכים למות בשביל שנברח אח"כ כמו כלבים. לפחות מתו בכבוד. כואב את אבלם. אין לך מושג עד כמה. יהי זכרם ברוך. נ.ב. למה פרסמת את זה עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ. [ליצירה]
- [ליצירה] ח"ח יפה מאד, אהבתי במיוחד את הספונטניות הזורמת והאסוצאיטיבית שבחלק הראשון- "אש... מי שכח לכבות את הגז... דליפה במטבח החיים" [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את העייפות שלפני התפילה, מנסה להתעורר עם כוס שתיה חמה, אך, זה נבלע שם, בין המילים הנבלעות בעצמן. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל קשקוש, זה בהחלט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו). שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי. תודה ושבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק! אהבתי מאד. דרך מענינת למכור את עצמך, ולהסביר למה בחרת בניק הזה. משאיר אותי מהורהר מה ואני אוהב קטעים כאלה שעושים את זה. צנצנת זה בעצם בחינת מלכות ואני מתחבר לתחושה הזאת של הריקנות שצריך למלא במשהו, משל יפה. כבר אמרתי שאהבתי?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
תגובות