תודה לכל המגיבים ליצירתי זו!
ולאפיזודה חולפת: אני לא שברתי דבר זה צויר לפני
קרוב ל-40 שנה ואם היו שם בנינים חדשים פשוט התעלמתי מהם כי אינם מתאימים לדעתי אל המטרה
אותה הצבתי לעצמי בציור זה אל שמי בדולח ובתי הזהב של העוני והיופי בישן.
חיים
אגב בציור הבא של ירושלים תראו את מבטי לעתיד
על העיר ובה שני מאפינים האחד מגדל דוד ובית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הציור, הגוונים שבחרת מוציאים את כל הזהב והזוהר של העיר, ככל שהסתכלתי יותר בתמונה כך מצאתי יותר דברים ברורים בעיניים
שזה מדהים
וואו
צ'וקו
[ליצירה]
איזה מונולוג יפיפה!
נקרא ברצף ומשיג את מטרתו בתוכן.
איני מסכים רק עם מילה אחת: [ לא] אשר בסוף
לפני [ מושלמת] .
אכן יפה הצניעות.
תודה נהנתי מאד: חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
אינך מיותרת, העובדה שהאל הביאך לכאן
ולא מישהי אחרת.
תאמיני לי, אין אחת אשר לבדה, בסופו של דבר
נשארת.
חבל על דמעות הן הרי מזקינות, הכי גרוע
שאת האני שלנו מחלישות.
תודה לך על שירך:
חיים
[ליצירה]
ברוך הבא צוקו!
סיפורת טובה וכתובה היטב.
אני מסכים עם תמי ממי לגבי הכל כמו כן מה לגבי שאמרה רינת - הפואנטה - ?
למרות כל זה יש לך את זה כתיבה מעולה ומרתקת
את הקורא עד הסוף.
הסיום על כך שלפחות יש לך שמיכה לבד הוא מצוין.
תודה כי נהנתי:
חיים
תגובות