את אוחזת בי
לא מרפה.
לשונך
לשון חתלתולה
מנקה את פרוותי המוכתמת.
זוכרת- קיפצנו בשמחה
כששמענו את השקית נופלת,
חלקים גדומים
רשרשו בשבילנו.
שגרה חתולית אחר צהריימית.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
השמעת את דברך. כעת הס ותן לקהל לקרוא.
א ל ת ש פ ו ט !!! אל תשפוט אל תשפוט.
שקר? בשבילך. והפעם השקר שלך הוא סובייקטיבי.
כן, כן, סובייקיטיבי. הישמר לך בעולמך אך אל היזהר לך מלשפוט אחרים על סמך השקפת עולמך שלך.
ושוב..
( אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לנו משהו חדש).
תגובות