את אוחזת בי
לא מרפה.
לשונך
לשון חתלתולה
מנקה את פרוותי המוכתמת.
זוכרת- קיפצנו בשמחה
כששמענו את השקית נופלת,
חלקים גדומים
רשרשו בשבילנו.
שגרה חתולית אחר צהריימית.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
[ליצירה]
הלואי שיבוא דחפור באמצע הלילה ויקח אותך ואת מי שחושב כמוך לרמאלה (אינשללה) ושם חברי השלום שלך יראו לך כמה בדיוק הם אוהבים אותך ( אם לדחוף קנה של נשק בתחת נחשב למעשה אהבה, כמובן)
רפואה שלימהמה.
[ליצירה]
נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע.
יש אהבה בין גברים.
סטייה? תופעה? נטייה? מי יודע.
אהבה? יש!
ואם אין כאן הפריה- להם זה לא משנה וגם לא לנו.
זה קיים, זה יפה, וזהו!
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
תגובות