אני כותב לך שיר אחד שתדעי. היא צופה מבעד לחלון וחושבת אם היה יכול להיות יותר מוצלח. היא פוסקת שכן. לא, רגע, היא מהרהרת שוב אבל נשארת בשלה. "הוא הסתכל עליי" היא צוחקת אומרת בדאגה הוא/ הסתכל/ עלייך! פסעת לא ידעת לאן לקחת אויר ונכנסת. הוא ישב שם מתאפר מתגנדר לפני הופעה ואת עוברת במראה בבואתך איננה. את נושפת בעורפו "התרגיש"? לרגע, חשבת ששמע אך מיד המשיך. לא. זה לא ייתכן את קיימת! את יודעת שאת קיימת. לרגע שכחת ממנו וניסית שוב לעבור במראה. הי/ את/ לא ממש/ חושבת את/ זה זה נשמע כאילו ממך את פוסעת שני צעדים אחורנית . . . . . ומועדת. כשהתעוררת מצאת עצמך בחדר האיפור עוד רגע המסך עולה.