ואולי זה מבטך
שמניע אותי
סחור סחור
ללא מנוחה
ללא יעד
ללא כיוון
אולי אם היית מדירה את עינייך
הייתי מתחיל לחיות
לעצמי
אוסף את שניותיי,
דקותיי,
שעותיי
ומאבד את הצפון
בבית שען...
כל אחד והאסוציאציות שלו
ואני חשבתי שהכותרת "איחור" מספרת על סימני השאלה שלנו כלפי גופנו פנימה. האם מתחיל להיווצר כאן בפנים משהו חדש?
(אפשר לאחל איחורים מהסוג הזה?)
[ליצירה]
ואולי זה מבטך
שמניע אותי
סחור סחור
ללא מנוחה
ללא יעד
ללא כיוון
אולי אם היית מדירה את עינייך
הייתי מתחיל לחיות
לעצמי
אוסף את שניותיי,
דקותיי,
שעותיי
ומאבד את הצפון
בבית שען...
[ליצירה]
אופס
כל אחד והאסוציאציות שלו
ואני חשבתי שהכותרת "איחור" מספרת על סימני השאלה שלנו כלפי גופנו פנימה. האם מתחיל להיווצר כאן בפנים משהו חדש?
(אפשר לאחל איחורים מהסוג הזה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
ומזור בשפתיה
וכאב בגופה
עת ירד לו הגשם
טפטף וביכה
"אהבה, אהבה.."
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
תגובות