"לא כל היתושים זורמים אל הים"
אני מצהיר
ומעיף מבט לעברך.
את שקועה בספר החדש
שחבר לשעבר קנה לך
ליום הולדת.
"ואין דבר העומד בפני הלצון"
אני מוסיף.
את בשלך
מפזמת את השיר שלנו
מפשפשת בעבר שלכם.
מרקינוסטטוס זון גלר
-
אספדיסוס לדנה פורטה וייה קולומדיכוס.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה, אוהבת עוד יותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני צופה בה לועסת את שברי הזמן ואז מנפחת מנפחת מנפחת ומתפוצץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולת להישאר בחדר? [ליצירה]
- [ליצירה] בשם כולנו... [ליצירה]
- [ליצירה] אך ישנה המסגרת תלויה על בלימה. ויבוא האחד שירים ת'כפפה. ויבנה וישלים את הלב השבור וישמור למשמרת את הרסיסים שנפלו. וישמור ויגן עליו מכל משמר שלא יקרה עוד כזה דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר הכי מקורי שקראתי גם אני. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב, השיר שוּנה. להנאתכם!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. נורא אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו אור האלוקות הרי!!! סימן שאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. הדמויות הם בחור ובחורה. תירגעו!! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גברת לותנת, גם אני נהניתי נורא. אגב- האם זהו הספסל ההוא מול האגם? [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד זיכרון קטן. מזדהה.. [ליצירה]
תגובות