ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
עונות השנה
החולפות
שינו את מראיו:
רוחות שרב
חמות
ייבשו את עליו,
רוחות חורף
זועמות
שיברו אותו בהדרגה,
ועם שמש האביב
והתקווה
הוא כלה, ויהי ללהבה.
ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה.. [ליצירה]
- [ליצירה] *** זיכרון שלוב בטבע -דימוי וזרימה נהדרת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה שיר מאוד נוגע אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם... ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן. היום אני יודעת שגם הוא צודק. אבל גם אני. שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ עדין ויפה. למרות שלפעמים זכרון יכול להיות יותר חזק מהמציאות עצמה... וגם לא כ"כ תואם אותה או את העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של רעיון ושל שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה שיר גנבה לי... את הכותרת. כי מה שעמד לי בקצה אצבעותי המקלידות, בתום שירך, היה באמת המלים "איזה יופי". הקריאה הזו, לתקשורת בלתי אמצעית, אמיתית, להתחברות לחוויה - תוך בריחה מכל מה שמעכב מפניה, היא פשוט מרגשת! תענוג. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט גדול! החיוך נשאר על פני לכל אורכו של הטקסט. הזוי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס לילה, היטבת לשאול חשבתי לנסות ולהשיב, אך אני חושבת שראוי דווקא להשאיר את השאלה הזו כשאלה. אם בני אדם יזכרו, כי ספק רב אם הם מצליחים באמת להבין, בנימים הדקים מן הדקים, את שעובר על זולתם, אזי העולם כולו ייבנה מהספק הזה - ולטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה ומוכר, מוכר מאד. אך אני מניחה, שכל עוד היא מבטלת את עצמה, היא לעולם לא תוכל לדעת אם הוא בחר בה בזכות עצמה... הפתרון למצב פרדוקסלי מתמשך שכזה הוא פשוט להפליא וקשה ביותר - להיות עצמך! עד הסוף! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי קצת את השיר של לאה גולדברג ז"ל, לפיו, בין השאר עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על הרגשות... בכל מקרה - המסר שלך עובר לדעתי בצורה ברורה וחזקה. אולם חבל שאתה מוותר, כשאתה חושב שאף אחד לא מבין אותך. אולי תנסה להסביר? מבטיחה להקשיב... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, חזק. כמה רגש דחוס בקטע הקצר הזה! התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כאב, כמה עצב וכמה ייאוש. ומה עוזר, ברגעים שכאלה, לומר שאין להתייאש? לדעתי - לא עוזר בכהוא זה. מאד נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה... אמא'לה! סחטין על האומץ לקרוץ ככה לשיר השירים, ולעשות זאת יפה. אהבתי, עד מאד אהבתי, את הסוף. [ליצירה]
תגובות