ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
עונות השנה
החולפות
שינו את מראיו:
רוחות שרב
חמות
ייבשו את עליו,
רוחות חורף
זועמות
שיברו אותו בהדרגה,
ועם שמש האביב
והתקווה
הוא כלה, ויהי ללהבה.
ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה.. [ליצירה]
- [ליצירה] *** זיכרון שלוב בטבע -דימוי וזרימה נהדרת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה שיר מאוד נוגע אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם... ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן. היום אני יודעת שגם הוא צודק. אבל גם אני. שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ עדין ויפה. למרות שלפעמים זכרון יכול להיות יותר חזק מהמציאות עצמה... וגם לא כ"כ תואם אותה או את העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, זה ממש ממש יפה! ממש [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללא פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי, שוב! טלי, אני מצטרפת לסוערה באיחולים על שובך הלום. את הסיפור הזה קראתי לפני כמעט שנה !!! כששלחת אותו אלי לאי-מייל. 12 הירחים התמימים שעברו מאז לא מנעו ממני לשוב ולהתרגש למקראו כאן. שני אנשים יושבים באותו חדר, משוחחים זה עם זה, מבלי להקשיב או לשמוע חצי מילה. "גן נעול אדם, גן נעול". מאד עצוב ומאד נוגע. עוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים פשוט מדהים. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים לא מבינה, איך הצלחת להיכנס לראש הזה, אבל עשית זאת בצורה מדהימה. פשוט נשארתי מרותקת לכל אורך הקטע. חזק מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת, במחילה, על החזן הנודד החן של הסיפור הוא בכך, שאפילו אדם כנסים - אינו צריך מטאמורפוזה שלמה בכדי להחזיר 10 שקלים ובכדי לעמוד במילה שלו! החן של הסיפור הוא בכך שגם מכור שנמצא בעיצומה של התמכרותו, עדיין נותר בו צלם אנוש וכבוד אדם. גם בלי מטאמורפוזות עמוקות. אביב וסתיו, מצאתי סיפור זה אביבי ומחוייך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שוב ואינני רואה את זה כאובססיה לאחת המושלמת, אלא כדוגמה לצרות עולם מאוויינו האנושיים. וזה מה שהופך את הסיפור הזה, הזוי ככל שיהיה, לכל כך אנושי. כל כך אנושי, בדיוק כמו שסוערה יודעת לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו אין לי ממש מלים, חוץ מזה שנדהמתי. אף כי איני בטוחה בכלל אם הבנתי הכל. תיאור מדויק של הרגשה שלטעמי קשה לתאר אותה - אושר... [ליצירה]
תגובות