ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
עונות השנה
החולפות
שינו את מראיו:
רוחות שרב
חמות
ייבשו את עליו,
רוחות חורף
זועמות
שיברו אותו בהדרגה,
ועם שמש האביב
והתקווה
הוא כלה, ויהי ללהבה.
ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה.. [ליצירה]
- [ליצירה] *** זיכרון שלוב בטבע -דימוי וזרימה נהדרת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה שיר מאוד נוגע אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם... ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן. היום אני יודעת שגם הוא צודק. אבל גם אני. שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ עדין ויפה. למרות שלפעמים זכרון יכול להיות יותר חזק מהמציאות עצמה... וגם לא כ"כ תואם אותה או את העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שוב ואינני רואה את זה כאובססיה לאחת המושלמת, אלא כדוגמה לצרות עולם מאוויינו האנושיים. וזה מה שהופך את הסיפור הזה, הזוי ככל שיהיה, לכל כך אנושי. כל כך אנושי, בדיוק כמו שסוערה יודעת לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] קטונתי אל מול תחושה של בדידות כה גדולה, מוחלטת. אין לי שום דבר חכם או מנחם לומר, חוץ מזה שהייתי, קראתי, הייתי פה - קרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עצב... מאד התחברתי לתחושה שהשיר מעביר. תגידי, אושרת, הזמן לא אמור לשכך או להשכיח? או שזה מסוג המיתוסים הבלתי נדלים האלה? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים מדהים מדהים מדהים. שזה מדהים כבר אמרתי? שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי לכאן בעקבות המלצה וזה היה שווה את ההגעה. אני פשוט לא יודעת מה להוסיף מעבר לזה. התרגשתי. עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] מילוליתית מסכימה מאד עם דברייך. אל דאגה לא אהפכהו. ותודה על התזכורת... לילה טוב [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, ענק! כמה שזה מצחיק, ככה זה נכון, לצערי. ואני חולקת על סוערה, במחילה, מאחר והקטע הפסיכוסופי הזה - מנסיוני - שמור בעיקר לגברים. אנחנו, הנשים הסתגלניות להפליא ממהרות להפנים את האמת הכואבת, שנסיך - שלא לדבר על סוס לבן - אינו קיים. הגברים, בחלקם הלא קטן, מסרבים, פשוט מסרבים, להפנים שכנראה אין סינדרלה/רפונזל/שלגיה, ומצפים לזבנג שיכריע את ליבם הדואב ממבט ראשון. אבל זו טענה שאני יודעת כי היא טעונה ביסוס אמפירי. אשוב למעבדה, ואנסה לבססה. כך או כך - גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת מדהים ואת, כמובן, מתארת את זה יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שיר קראתי פעמיים ונהניתי פעמיים. התחושה בשיר עובדת בצורה ברורה ונוגעת. [ליצירה]
תגובות