החיים- הינם מסע אחד ארוך ומפרך,
מסע פתלתול ורצוף-קשיים.
אך מידי פעם- תוכל למצוא בו גם עיינות-מיים,
דשאים רחבי-ידיים ונאות-מדבר.
והעיקר- לא רק שלא לפחד כלל,
אלא גם לא להתיאש.
המשך נא לנוע לקראת מטרתך,
כי ברוב הימים- תמצאנה.
[ליצירה]
תגידו...
אמנם לפני כמה שבועות הגבתי על איזו אגדה- שלא מופיעים שם דרקונים... אבל עכשיו- יש איזושהי אינפלציה בהם...עכשיו אני מציע: תתחילו עם תמנונים (או לחילופין: עם דינוזאורים...). נו, מי יבוא אליי ראשון..?
[ליצירה]
כן, באמת נכון
"אנשים/ באמת קוביות"... גם אני אהבתי את הקישורים בסוף (שאפשר לקשר שורה אחת לזו שלפניה, וזה יוצר משפט אחד, אך גם- לזו שאחריה, וזה יוצר משפט אחר...).
[ליצירה]
הוי הסגנון הזה
מעלה בי נשכחות, אל משוררים גדולים שהיו ואינם, איזה יופי. לקרוא- ולהפליג אל מחוזות קסומים.
[ליצירה]
[ליצירה]
לאה, את גדולה!
"לאה, לאה, לאה- אני דלוק עליה", האם זה נכתב עלייך?
הוי, זה ממש חימם לי את הלב. (למרות שגם אני מסכים שזה קצת בעייתי להכניס זאת בקטגוריית "שירה"). אהבתי, החזן.
[ליצירה]
...
יפה, רעיון בהחלט משעשע..! (וזו עוד הזדמנות טובה לראות את שתי הבנות המקסימות...) רק אני מקווה שבפעם הבאה שתצלמי אותן- לא תענדי עליהן "צלמים" למיניהם ותקראי לתמונה: "נוצרות אמונים" או משהו כזה... מכל-מקום: "דוז פואה..!"
[ליצירה]
תגיד, לא נמאס לך כבר???
אתה הרי יודע שפה תקבל תגובות צוננות (אם בכלל...). יש לי הצעה מעניינת: מדוע שלא תפנה לאתר של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (אני בטוח שיש להם אתר משלהם) ותציע להם להיות 'משורר-הבית' שלהם? מובטחני שיעסיקו אותך שם 'בחפץ-לב'! חבל על כל האנרגיות המבוזבזות, רובו של ציבור-הקוראים פה באתר- פשוט אינו הציבור שלך...
תגובות