אני מסטיק בזוקה
עושה מעצמי בדיחה
מתדבק במנעול עינך
במשקוף ביתך
הדלת מסרבת להיפתח
לך. אינך
יכולה להיכנס.
אני עף משם
כמו טיל
במסווה של סטודנט צעיר
הבזוקה שומרת על רוח התקופה.
זוגיות מופלאה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין זה אמור להתפתח? או שזה נגמר? זה כתוב מותח ועושה חשק להעלות רעיונות [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יותר את הבית הראשון.. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי, הקטע הזה לא חרג מהגבולות שאני רואה כגבולות האתר. ואכן זה שהוא נמצא כאן ביטא את עמדתי בנושא. בהחלט יכול להיות שאני טועה מדי פעם בתחושות שלי. זה מה יש. לשאלת רוח האתר: הקו הכללי שמבוטא באתר מציג אופי דתי או אולי שמרני עם פזילה ברמה כזו או אחרת לגבול. אפעם לא הבטחתי שהיצירות עומדות במבחן ההלכה. ומי שנכנס לקרוא כאן יצירות, צריך לדעת שהוא עושה זאת על דעתו. אבל מצד שני צריך לזכור שאחוז היצירות הגבוליות באתר קטן. ובפועל יוצא לי לצנזר לא מעט קטעים. קשה לי להגיד בדיוק מה הפרמטרים שעל פיהם זה נעשה אבל כאמור ניתן להתרשם לטוב ולרע ממה שאתם קוראים לאורך זמן. בקיצור, אלו שני הצדדים וההתנהלות בינהם ועל גביהם מבטאת את "רוח האתר." שאנחנו מחפשים כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] שי, באת לי היום באקראיות כמה וכמה פעמים ובכולם מצאת חן בעיני. רק בחלק הגבתי... אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים משפטי הסיום שלך משאירים אותי פעור פה. לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות