נשאה הרוח
כאבק לעיניי
וכסערה חולפת
עברה על פניי
מותירה תחושה של בדידות
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היוצר היחידי כאן הוא מסר שורות שנלקחו מתוך שירו אולי שאבין מה הרעיון כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הוא שהשיר הזה נולד ממסר שעבר עיבוד ועריכה ע"י 2 יוצרים נוספים וקיבלו אישור לפרסמו כפרי "סיעור מוחין". הזכויות יוצרים שייכות למסר כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי שאני מקשה על יצירה שאני קשורה בה- אבל האם הכוונה ב-נשאה הרוח :שנשאו אותה או שהיא נשאה משהו- ואז מהו? [ליצירה]
- [ליצירה] נְ [ליצירה]
- [ליצירה] הי שי לפי דעתי: 1. במקום "כאבק" מספיק "אבק" אחרת לא ברור מה היא נשאה. בלשון "תחבירית", "נשאה" זה פועַל יוצא, לכן אחריו צריך להופיע מושא ישר. 2. אם כבר לקחת שתי שורות (שהם רק "פנץ' ליין" של שיר אחר) ובנית ממנו שיר, לטעמי, השיר צריך להיות מפותח יותר, ואז זה באמת יוכל להיו שיר שלך. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] 1. אין המטרה לנכס שיר זה אליי. זוהי תוצאה של עבודה משותפת. 2. המילה נשאה היא עם שוא נע. 3. איני רואה צורך בהרחבת השיר. כך אני אוהב אותו. אם אינך אוהב- אמחוק/ אעביר אותו אליך ותעשה בו כרצונך. בידידות [ליצירה]
- [ליצירה] מה זתומרת, פלונית? [ליצירה]
- [ליצירה] "לבעלי לב רגיש". [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. הייתי מקצר קצת מההקדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פרפור:) [ליצירה]
- [ליצירה] בטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] האופטמיות. לא אצל כל אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת). לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר. יעקב- כדמות ממש יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו. ועוד: לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך. המלצה על עריכה: אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי. ואולי: "איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו) הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי" שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] נזכר שוב. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עומד כשיר. כשי- לא זו כוונתי אלא התהליך של ההסתכלות הפנימית, שרבים מאיתנו שוכחים לעשות, מביאה לצמיחה והתחברות, אהבת ה"אני" וקבלתו. [ליצירה]
תגובות