אני הולך לפגוש אותה.
איך היא תיראה
איך היא תישמע
איך תסתכל עליי
האם אגמגם
האם תגמגם
האם תצחק
לאיפה נלך
איפה נשב
איפה נרוץ
ועוד.
אבל מדבר אחד אני ממש מפחד
האם תזכיר היא אותך.
שי- נתן אלתרמן כתב את אחד המשפטים היפים והנכונים ביותר שנכתבו אי פעם, לעניות דעתי, והוא: "ישנן יפות ממנה אך אין יפה כמוהה".
לכל אחד ואחת המיוחד שבה, היופי שלא תמצא אצל אחרות...
מתוך ידיעה שאתה כותב סיטואציות קיימות, נותר לי רק לאחל- המון בהצלחה ואושר!
איה :)
[ליצירה]
שי- נתן אלתרמן כתב את אחד המשפטים היפים והנכונים ביותר שנכתבו אי פעם, לעניות דעתי, והוא: "ישנן יפות ממנה אך אין יפה כמוהה".
לכל אחד ואחת המיוחד שבה, היופי שלא תמצא אצל אחרות...
מתוך ידיעה שאתה כותב סיטואציות קיימות, נותר לי רק לאחל- המון בהצלחה ואושר!
איה :)
[ליצירה]
והרי המיותר:
בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה.
"ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר.
בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )".
שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל.
ואולי כך יראה:
הוא עמד בתחנה כמדי בוקר
מחכה לאוטובוס
שיסיע אותו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת", אמרתי,
"ואין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
אבל לא יכולתי לעזור.
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא
וכנפו האחת שמוטה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
אבל לא יכולתי לעזור לו
כי אינני יודע איך עפים
עם כנף אחת שבורה.
בטוב- שי.
[ליצירה]
ואני אומר זאת:
"נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך.
והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד.
למשל,
"כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה
ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך
והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון
ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון"
בהצעת עריכה קלה:
"כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה
ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ
ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון
ללא חומך- בליבי הקיפאון".
תגובות