מילים משכוני

לכתת את רגלי בחצרות השירה.

סהרורי הייתי מהלך בעירי,

ואות הבל על מצחי.

ופיקח הייתי במושכי דיו

על דפים מיוסרים.

ולעת אבדו מילותי,

נותרתי שומם ומחוספס.

בוכה על שירים

שלא יעלו בי.