|גם את, ילדתי,
תנוחי בצל התאנה,
ותמאסי (בי), עד כלות
עולמך, החרב בי
לרסיסים.

---

תשירי בי אותותייך, כאבק
בתום הסערה,
בהבהובים חולפים
של (ש)פיות|

XXX

|7.11.07|