בכל שבת
כשנער קטון מניח את שני הרימונים
וקהל וחזן קוראים שמע ישראל---
אני נודד אל הנער שאחז ברימון
וקרא שמע לבדו,
כחזן בלי קהל
ואז בשרי נמלא רסיסי לילה
(לזכרו של רועי קליין)
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מדהים! ואיזה יופי ההקבלה שעשית. מצמרר! יהי זכרו ברוך! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... אין מילים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] רסיסי לילה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אנחה של כאב.לפעמים נראה לי שאין סוף לצער. [ליצירה]
- [ליצירה] * אשריך!!! רעיון נהדר (בתקווה שירדתי לעומקו) ומשחקי המילים... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] התלבטות: קשה לי להחליט מה יותר מוצלח - הקטע של אשה בצחוקה או התגובה של אחת מהצד. אגב, התכוונתי להחמיא לשתיכן. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו סופסוף שיניתי את צבע הפונטים, כך שגם בגלגולה החדש של צורה יהיה אפשר לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! קשה לחכות לסוף כדי לגלות במי מדובר, אבל שווה כל רגע... בברכת אפצ'י מאובקת, רסיס [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כמו אלתרמן! אני מת על המקצב הזה - שלוש-שלוש-שלוש - וסוף סוף מישהו מתופף אותו במדויק. גם החריזה ברמה גבוהה מאוד. אשריך! [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] * מזכיר את השיר ההוא של ביאליק, שבו הוא, התלמיד, הולך וגדל בעוד השכינה הולכת וקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שילוב נפלא! תחכום לשוני-תלמודי במסווה של שיר ילדים. אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן התוצאה אם שתיהן בסופו של יום מדוכאות ובעיקר בודדות - מה ההבדל הגדול בין כותבת המכתב לבין הנמענת שלו? האם בחורה יפהפייה שבשל זווית מסוימת באישיותה משליכה מעל פניה את כל הבחורים - היא יותר מאושרת מרעותה המושלכת? אולי יש לה חוויית שליטה חזקה יותר, אך לא מעבר לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק לאושר גם לתחושות שהשיר הזה מעורר אין גבול [ליצירה]
תגובות