סהר נימה מרשים ומרגש מולי

ואני הולך, שיכור לילה

כושל אל ניגון הצרצרים.

הטבע רגיל בו,

בירח,

המתחפש מול כוכבים.

 

אני נושם את קצה התכלת

העומד על תורו במזרח.

והלילה חולה ירח,

כמוני,

מסרב לקום.