כשסוכת חופתה אז טובלת
בדמי דומייתה של שקיעה
ואת צחור שמלתה היוקדת
מנקדת בכתם דמעה
ופוסע אני בשביל המכסיף
המוביל עד אלייך אהבה
וניגון של רועה רחוק רק מחריף
את קרבתו של הא-ל הטוב הנורא
וריחו של הקיץ בין יערות המרווה והאורן
נמסך במילים עתיקות
ודוד מוריס (שקצת התבסם) אז יצעק
"מה זה השקט הזה פה חתונה או פה בית קברות"
תגובות