גדול וחשוב המובע בתמציתיות ומכאן כוחו העצום, הגדול והרב. להביע כל כך הרבה בכל כך מעט מילים
ויחד עם זאת לשמר על העוצמה- מעיד על כישרון גדול מאוד.
כל הכבודדדדדדדדדדדדדדדד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מסר כה עמוק
גדול וחשוב המובע בתמציתיות ומכאן כוחו העצום, הגדול והרב. להביע כל כך הרבה בכל כך מעט מילים
ויחד עם זאת לשמר על העוצמה- מעיד על כישרון גדול מאוד.
כל הכבודדדדדדדדדדדדדדדד
[ליצירה]
הצרה עם הפלסטינים שהמנהיגות המובילה שלהם אף פעם לא נטתה לצד של פשרה. היהודים לעומת זאת חשבו כמו מיעוט ונטו לקבל פשרות (את זה אומר בני מוריס). לערביי ארץ ישראל הייתה מנהיגות שהייתה מורכבת מהחוסיינים (הקיצוניים) והנאששיבים (המתונים לכאורה). אז כדי להיות על הבמה במסגרת מאבקי הכח. הקצינו החוסיינים את עמדתם וניסו להשתלט על מוקדי כח תוך כדי חיסול יריבים והוצאת "פיגועים" (מזכיר משהו?).
לגבי המלך חוסיין או אסד (באירועי חמת82) הם שחטו ללא רחם, בעת שהסכנה לשלטונם הייתה פחותה מזו שהייתה בשנת 48.
זכור שאם הייתה פורצת אצלם אינתיפאדה דומה לשלנו. הם היו מדכאים אותה באמצעים קשים ביותר והיו טובחים ללא רחם והעולם לא היה זועק ולא צועק משום שמדובר ב"עניינים שבתוך המשפחה"
[ליצירה]
שיר רגשי וכנה, ראוי לעשור לרצח רבין,
הערה אחת - לא הסכמתי עם כל דרכיו של רבין אבל כיבדתי ואהבתי אותו מאוד, הצטערתי לא פחות מתומכי דרכו לאחר הרצח המתועב.
[ליצירה]
המלצה
להקי עננים שטים על הרקיע;
מעבר לתהומות הרים, השמש עולה.
מעל שְדוֹת ירוקים,
רוח רענן רוחפת.
נחלים ופלגי מים,
שבים לתהילה.
השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים)
כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה)
גשמי חורף, בזעף -
מטחו מכה בארץ.
הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס.
הנהרות נישאים על גדותיים.
ססגון התפרחת,
שטיחו פורש.
חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת)
עמודו של השחר,
בלב שממה בוקע.
עם רדת הליל,
מסך כוכבים נדלק.
בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע.
העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק...
כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר...
ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת )
וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר:
"העולם מבועו לא פוסק"
כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת.
[ליצירה]
עוד הבהרה:
יא ירושלמי. כמה שאני מגיב בצורה פארודית על יצירותיך שיש בהן הומור לא מודע ואיני מסכים עם רוב דעותיך. הרי שאני מסמפט אותך באופן אישי בשל ידיעותיך הרבות בהיסטוריה והן בשל העובדה כי אתה מוציא אנרגיה שלילית (תסכולים וכעס) בצורה חיובית (יצירה).
תגובות