חייך תפוז אל שמש פז שאל קרניו עגב, אהב. הן מקרניו אסף זהב ורק אליו שלח עליו חייך אליו, אמר דבריו: בשלתי די. קוטף לי הב. בשלתי די. קוטף לי הב. עלמה עצבה אל ירח אב לבה כאב, הרבה אהב. הן בגללו, מכיסופיו, מגעגועיו לבה דאב. ובלב כאב אמרה אליו: את מי אוהב, את מי אוהב. את מי אוהב, את מי אוהב.