האהבה תופסת מקום כל כך גדול בחיים

ריחה משכר כמעט ממכר

והעיניים מלאות בגעגוע שמסתתר שם בפנים

המילים יוצאות כה ברורות מלב אל לב

בתחושה שכל חלום ניתן להגשים

וכלום לא משנה גם רעב ועייפות

במסע אל נקודה משותפת

והנשמה מתרוקנת

מכל הכתמים שכיסו על פני הטוהר

שנפער פתאום מולנו

ומרעיד מעט את מיתרי הלב שאוהב

ואינו חדל להרעיף ולהתמסר

והמגע לא עוצר

כשהגוף מתחבר למשהו אחד

ונוצר רגעים שלא יחזרו

האהבה עזה היא

כסלע איתן

מעוררת ומעוורת ללא התראה

מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה

ואני כאן עכשיו אוהבת וסולחת

קצת מחייכת ועם זאת גם דומעת

על ימים רבים של כאב וצער ועצבות