זאת הוכחה שיש לך כישורים נדירים.
עבודה כזאת יכולה להיות רק עבודה שבאה מהבטן, במשיכה אחת, בלי תחכומים וחישובים, אמיתית וכנה.
אז מה הפלא שהיא מכניסה אותנו לתקופה אחרת לגמרי, מתגעגעים ומביטים מרחוק?!...
אני מצטרפת לנשמת כל חי, זה באמת טוב!
תודה רבה!
[ליצירה]
זאת הוכחה שיש לך כישורים נדירים.
עבודה כזאת יכולה להיות רק עבודה שבאה מהבטן, במשיכה אחת, בלי תחכומים וחישובים, אמיתית וכנה.
אז מה הפלא שהיא מכניסה אותנו לתקופה אחרת לגמרי, מתגעגעים ומביטים מרחוק?!...
אני מצטרפת לנשמת כל חי, זה באמת טוב!
תודה רבה!
[ליצירה]
שמואל היקר!
התיאשתי ממך, רמזתי, כתבתי ואתה בשלך.
מהיום יותר דברך לא אקרא,
אותי יותר לא תראה אצלך.
תודה על שטויות וגיבובך.
שרק אלוהים ירחם עליך!
חיים
[ליצירה]
הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום.
באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה
מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים
והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה
נשאר חוצץ!
נכון זה בהומור וקצת אפור,
אך היכן הדור של אז אל מול השחור?
אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר,
וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר
נבין בעצמנו.
אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר
המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות
את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר.
אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי
בעצמי.
אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך.
וכנראה גם את שירך!
ז'אן דארק שלנו!!!
תודה בכל לבי:
חיים נוי
[ליצירה]
אכן אביב, אכן צבתת אותי בלבי עם שירך זה.
כמעט כל משפחתי עלתה בעשן זה והסתירו את הירח.
בעצמי גרתי לא כל כך רחוק משם כ- 180 קילומטר.
ולפני כשבע שנים עשיתי ביקור שורשים.
שירך הזכיר לי את כל שראיתי וזה כאב...
תודה לך על יצירתך זו. תשורה גדולה מזו לא יכולת
להעניק לי.
חיים
[ליצירה]
תמיד תביט מטה ואז תראה שישנם כאלה שבשמחה
יתחלפו איתך, בין עבודתם ומשרדך האפור.
כי מה שיש להם הוא כבר שחור!
נהנתי מהמונולוג שלך למרות הסיום.
תודה:
חיים
תגובות