הם נחו שם שניהם בשדה קטל הקרב,

האור כבר הפציע היום גם קרב.

עיניהם הביטו אל מול השני,

וכלום לא רואות: אך אולי מי נביא?

משני צידי המתרס הם היו,

זה בזה בעבר נלחמו, על מה זה חשבו היאמרו?

את זה בודאי לא יוכלו.

כך שוכבים בנחת בשדה קטל הקרב,

הערב ירד הליל קרב.

עיניהם הביטו אל מול השני,

כלום לא רואות: אך אולי מי נביא?

עיניהם הביטו אלי עד הלום,

כאשר רק נזכר כעת גם היום.

עמדתי מסריח מאבק וזעה,

עמדתי, חשבתי: מי מהם כך פשע?

אולם כששרקו כדורים מסביבי,

שכחתי הכל, גם מתים לצידי-

נשקי ירה דמויות התקפלו,

גם לא חשבתי: זה קיצם, לא יחיו.

היום כך יושב, עט נובע מחזיק,

לא ניתן לכתב,כלום לא מבזיק.

רק נזכר בדברים מנבחי העבר,

שבלי פתרונות ועד היום לא נגמר.  

הם נחו שם שניהם בשדה קטל הקרב...

                                                   מארועים בחיי

                                                            27.6.69