יגלי זאת ילדה חמודה מאוד שהכרתי בזמן המלחמה, שרוצה להיות וטרינרית....
לביא - כהרגלך, אתה צודק לגבי ההערות. רק שבמקרה הזה, אני באמת לא יודעת איך אפשר לשפר את זה... המלצות?
בקשת המלצות? here you go:
הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה.
התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P
בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה.
[ליצירה]
יגלי
יגלי זאת ילדה חמודה מאוד שהכרתי בזמן המלחמה, שרוצה להיות וטרינרית....
לביא - כהרגלך, אתה צודק לגבי ההערות. רק שבמקרה הזה, אני באמת לא יודעת איך אפשר לשפר את זה... המלצות?
[ליצירה]
תרגיש הרבה יותר טוב אחרי שתיכנס ותראה איך בפנים נחמד, למרות שבחוץ באמת נראה קצת כמו החלק הפחות מוצלח של "הרלם"...
התה ועוגה עליי (אין לנו אוכל תימני, מצטערת)
[ליצירה]
לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות".
אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה?
אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה?
[ליצירה]
מסכימה שחסר פרופורציות, עם זה שחסר אמירה ממש לא. מסוכן להגיד בעולם היצירות שמשהו חסר אמירה. בד"כ זה רק אומר שאותו האדם לא הספיק להבין אותה.
לגבי ההערות האחרות, צודקים. זה בכלל לא הסיגנון הרגיל שלי. זה היה באיזו סדנת היכרות עם מדיומים שונים, ובכוונה ניסיתי משהו שונה לכל מדיום. כאן זה גיר ופחם, שזה קצת קשה ( = אני לא יודעת איך)לשלוט על הפרטים. תודה על ההערות...
תגובות