רישום קל ללא התיחסות יתרה אל היד, כמו שימת
דגש אל הבדיקה עצמה וכל העובר על האדם תוך כדי.
רעיון נהדר, רישום מאד מוצלך עם שליטה טובה בכל.
נהנתי ביותר ועל כך נתונה תודתי:
חיים
נראה שאת מתרגשת שכשמזכירים לך דם. מטריד קצת...
הפרפר מוצץ דם. הגוף של הנחש נראה כמו אצבע שישית ליד הזרת. מהוריד פורץ כל סיפור בראשית - אור וחושך ומים ושמש וירח וכוכבים וצמחים וחיות ונחש ואדם. ועדיין הציור נראה שליו - המחט נראית עדינה, היד תומכת\מלטפת את הנחש (או דרקון?), ופרפר נוחת ברכות על הזרוע.
יפה, מוזר, מיוחד
הלך רוח - תודה!!!!! איזו מחמאה נהדרת! תמיד רציתי להגיע לרמות כאלה - כשהמוח הבריא חוצה את גבולותיו, משאיר מאחוריו את כבלי המציאות המקבעת את כולנו... הלוואי וזה באמת יקרה.
שבוע טוב!
היד יפה . מצויירת ממש טוב. הפרפר מדהים. עם כל הדוגמאות הקטנות שעליו, שנעשו בכישרון עצום ! הנפח של כנפיו, אוי, הנפח של הכנפיים! מדהים . מדהים.
הדבר הזה על היד, פשוט נשגב מיכולתי להבין איך את עושה את זה. קל וחומר מיכולתי לצייר את זה..
את פשוט הולכת ונהיית יותר טובה, מציור לציור רואים את זה יותר... אין , את פשוט מוכשרת!
ביקורת? - מי אני, הקטנה שאבקר אותך... רק ללמוד ממך אני יכולה.
אני נהנה לראות את היחס שלך לפרטים קטנים. הכל תמיד מדוייק וזה מוסיף המון לציורים שלך. אילו הייתי מצייר בעצמי בטח הייתי מעריך את זה יותר.
יש בדיקת דם "מדעית" שהיא לוקחת מהוריד, לצינור, לשקית.
אבל יש את העולם החי עם כוחות משלו לבדוק את הדם. עולם של הרגשה.
מי יאהב יותר את הדם? הפרפר היפה, או הדרקון המרושע? זהו המבחן, זוהי בדיקת הדם האמיתית.
לאיזה כח בעולם האדם שייך, הטוּב או הרֶשַע? "כי הדם הוא הנפש"...
[ליצירה]
רישום קל ללא התיחסות יתרה אל היד, כמו שימת
דגש אל הבדיקה עצמה וכל העובר על האדם תוך כדי.
רעיון נהדר, רישום מאד מוצלך עם שליטה טובה בכל.
נהנתי ביותר ועל כך נתונה תודתי:
חיים
[ליצירה]
נראה שאת מתרגשת שכשמזכירים לך דם. מטריד קצת...
הפרפר מוצץ דם. הגוף של הנחש נראה כמו אצבע שישית ליד הזרת. מהוריד פורץ כל סיפור בראשית - אור וחושך ומים ושמש וירח וכוכבים וצמחים וחיות ונחש ואדם. ועדיין הציור נראה שליו - המחט נראית עדינה, היד תומכת\מלטפת את הנחש (או דרקון?), ופרפר נוחת ברכות על הזרוע.
יפה, מוזר, מיוחד
[ליצירה]
הלך רוח - תודה!!!!! איזו מחמאה נהדרת! תמיד רציתי להגיע לרמות כאלה - כשהמוח הבריא חוצה את גבולותיו, משאיר מאחוריו את כבלי המציאות המקבעת את כולנו... הלוואי וזה באמת יקרה.
שבוע טוב!
[ליצירה]
היד יפה . מצויירת ממש טוב. הפרפר מדהים. עם כל הדוגמאות הקטנות שעליו, שנעשו בכישרון עצום ! הנפח של כנפיו, אוי, הנפח של הכנפיים! מדהים . מדהים.
הדבר הזה על היד, פשוט נשגב מיכולתי להבין איך את עושה את זה. קל וחומר מיכולתי לצייר את זה..
את פשוט הולכת ונהיית יותר טובה, מציור לציור רואים את זה יותר... אין , את פשוט מוכשרת!
ביקורת? - מי אני, הקטנה שאבקר אותך... רק ללמוד ממך אני יכולה.
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
[ליצירה]
מַההההההה
ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך?
אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש?
אחלה כבשה. מה הגודל?
[ליצירה]
תגובות
היי.
תודה רבה על התגובות המחמיאות.
ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן.
תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה.
יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת.
עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה
אשמח לשמוע עוד ביקורות!
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
[ליצירה]
וואו! רב האנשים לא מרגישים כ"כ בטוחים בעצמם ורגשותיהם כדי לצאת בהכרזות כאלה. חלק מהחרוזים היו נשמעים לי קצת מאולצים, אבל סה"כ שיר ממש מתוק!
אגב - עדיף ליקאר שוקולד על הבוקר! : )
תגובות