מעשה היה באדם אחד שהיה מטייל על שפת הים. והנה, ראה מרחוק דמות אדם מתכופפת אל החול וקמה ופונה לים, ושוב הולכת לחול ומתכופפת וחוזר חלילה. תמה האיש אל ליבו והחל ממהר בהילוכו לראות מה מעשי אותו אדם, ויהי כאשר התקרב, ראה האיש והנה על החול פזורים כוכבי ים לרוב. והיה רעהו מרים כוכב מהחול ומוליכו הימה וזורקו שם.  תמה אותו האיש מאוד על מעשיו ועל טירחתו הרבה ושאל אותו לפשר מעשיו. אמר לו הזורק "בכל לילה עת הגאות מציפה את החול נסחפים אל היבשה כוכבי ים לרוב, ואילו ישארו מחוץ לים יום אחד- ימותו. ומשעה שלמדתי על צער בעלי חיים, החלטתי בליבי להחזירם הימה. וכשכילה לדבר המשיך ליטול כוכבי ים מן החול ולהשליכם הימה. חברו הביט סביב, והנה עשרות רבבות של כוכבי ים פזורים על החול ואין בכוחו של אדם אחד להחזיר את כולם הימה. וכשראה כי כן הדבר פנה אל מושיע הכוכבים- כי כך כינה אותו בליבו- ושאלו על כך.נטל האיש כוכב ים אחד והרימו באוויר ואמר "מעשי קטנים הם ולא יועילו לכל כוכבי הים, אך את כוכב זה אני מציל!" תשובה זו הניחה את דעתו של האיש והוא המשיך לטייל על שפת הים.