הציור הזה הזכיר לי את תפילה מתפילת יום הכיפורים:
במרומי ערץ כסא שבתך,ובשכוני ארץ עוז ממשלתך.
אלה יעריצון גאון תפארתך ואלה יקדישון לשם ממלכתך...(אני מקווה שזה ציטוט נכון)
למה?
השחור הזה שעוטף את הציור,שנימצא ברקע,כאילו רוצה לרמז על עולם נעלם,על מסתרים חשוכים,על הכאוס הבראשיתי שעוטף את העולם.
מתוך החושך הזה צומחות להם ציציות של אור,לא אור פשוט,חד גוני,אור שמתפרט לצבעים,שוב חלק מעולם הפירוד שבא ברקע
ובתוך כל זה,ניצבת לה יד שמכוונת,יד שעוטפת ומגינה מפני הפירוד,מפני הראיה של הרווק את העולם.
כשרווקים הכל ניראה מפורד,חשוך,אפילו האור מאבד מאחדותו וצובע אותנו בפירודו.
היד נישארת אותה יד חרף הגוונים המשתנים,לעומת הגוף האנושי שמשתנה ,שנצבע בצבעים של רגש ושכל.
מעניין שבחרת להשתמש בנקביות,בנקביות שזקוקה ליד המגינה,לזיכריות המשפיעה ואולי לניקביות של לילית,שמתריסה,שרוצה לבוא לביטוי בתוך עולם של פירוד.
בקיצור יפיפיה:)
ואני בכלל נכנסתי לחפש חברה טובה משכבר הימים שמשום מה נעלמה לה מחיי העולמות:)
אהבתי מה שאמרה "עולמות שבורים". איך את יודעת כאלו דברים? :))
ביטוי נפלא, רעות.
איזו הגנה מעניקה היד הזו. ואולי זו הגנת יתר במצב של רווקוּת...?
יום ססגוני רעותי,
כּנרת
[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
אממ
הציור הזה הזכיר לי את תפילה מתפילת יום הכיפורים:
במרומי ערץ כסא שבתך,ובשכוני ארץ עוז ממשלתך.
אלה יעריצון גאון תפארתך ואלה יקדישון לשם ממלכתך...(אני מקווה שזה ציטוט נכון)
למה?
השחור הזה שעוטף את הציור,שנימצא ברקע,כאילו רוצה לרמז על עולם נעלם,על מסתרים חשוכים,על הכאוס הבראשיתי שעוטף את העולם.
מתוך החושך הזה צומחות להם ציציות של אור,לא אור פשוט,חד גוני,אור שמתפרט לצבעים,שוב חלק מעולם הפירוד שבא ברקע
ובתוך כל זה,ניצבת לה יד שמכוונת,יד שעוטפת ומגינה מפני הפירוד,מפני הראיה של הרווק את העולם.
כשרווקים הכל ניראה מפורד,חשוך,אפילו האור מאבד מאחדותו וצובע אותנו בפירודו.
היד נישארת אותה יד חרף הגוונים המשתנים,לעומת הגוף האנושי שמשתנה ,שנצבע בצבעים של רגש ושכל.
מעניין שבחרת להשתמש בנקביות,בנקביות שזקוקה ליד המגינה,לזיכריות המשפיעה ואולי לניקביות של לילית,שמתריסה,שרוצה לבוא לביטוי בתוך עולם של פירוד.
בקיצור יפיפיה:)
ואני בכלל נכנסתי לחפש חברה טובה משכבר הימים שמשום מה נעלמה לה מחיי העולמות:)
[ליצירה]
אהבתי מה שאמרה "עולמות שבורים". איך את יודעת כאלו דברים? :))
ביטוי נפלא, רעות.
איזו הגנה מעניקה היד הזו. ואולי זו הגנת יתר במצב של רווקוּת...?
יום ססגוני רעותי,
כּנרת
[ליצירה]
.
ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם.
הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה.
[ליצירה]
אורי, אורי עמירם
מה עיני רואות עכשיו?
עוד שרשור ארוך הוּרם
כמו בפנקייקס של מירב
ואתה וממזי שוב
מתווכחים ללא פשרה
בלי לכתוב מידע חשוב
משתלטים על כל צורה
רק פריט שוּנה ודאי
ממז אינו עוד בצבא
לא קצין ולא טוראי
כל היום לומד תורה
ואתה-כותב דואטים
מלך פה על המקצב
משורר עם קומפלימנטים
בל נשכח-אב למירב
ומדוע מתחנפת?
זאת לבך לך גם שח
הו, סיבה אחת דולפת
האם יש למירב גם אח?
או בןדוד, שכן נגיש
ידיד קרוב ואף מכר
הימצא עכשיו פה איש
לזאת המחכה מכבר?
קצת גבוה ובהיר
אפשר שחום ומתולתל
שקולו- קול של זמיר
ובוגר- לא מהוּתל!
רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר
חכם, מלא בהשכלה
שלא ישכח תמיד לסגור
את המכסה של האסלה
ואיך שכחתי- זה מצחיק!
(או שאולי איום נורא)
שיהיה צדיק-צדיק
לומד לו כל היום גמרא
רק שלא יהיה קרח
(נפשי לזאת כה הומיה!)
שבשבילי יוריד ירח
ובמקומו יציב פֵיָה
שאת הקשת לי יתפור
בצבע, צליל וצחוק נעים
ובמבע עיניו טהור
יאהב אותי ללא תנאים
ובכן, כפי שאתה סבוּר
אין לי כה הרבה דרישות
אז אנא- מצא לי ת/בחור
כי דודותיי כבר נואשות
ואם במשימה תצליח
ליתמצא בחור רגיש
מגן עדן , זאת אבטיח
תקבל לך גם שליש
על דלתך נקבע אז שלט
"אורי עמירם- שדכן"
וחבורת בנות בוהלת
תמסור לך את ייאושן
[ליצירה]
השם! למה את עושה את זה?
מקפיצה ומקציפה את הבפנוכו. (וזה מכאיב כל-כך).
המילים שלך, כמו תמיד, חותכות ובטוחות ומדויקות כל כך.
את מדהימה.
(נשיקות מאן...)
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
תגובות