[ליצירה]
נפלא, כתוב היטב. אולי עדיף בלי הפן המונולוגי, ויותר לנסח את זה בתור סיפור [פחות שיתוף של הדוברת במחשבותיה (אולי אני אעשה כך וכך)ויותר תיאור שלהם, אולי לא בגוף ראשון] לדעתי זה ייתן לזה גוון רציני יותר.
הזכיר לי מאוד את הספר של מיכל גוברין "השם", בקטע של החזרה בתשובה, היחס האישי לאלוהים והפרוכת, אם כי שם זה שונה מאוד. הדמיון מצמרר...
שנה טובה של כתיבה פורה ומפרה
שמואל
[ליצירה]
חביב ביותר!
הכתיבה הקלילה והשמיחה מעלה גיחוח מדי פעם.
אהבתי לראות שיש עוד מישהו שאוהב את החורף. תמיד חשבתי שהרוח, הגשם, והברקים הם דברים מקסימים.
ובכן, תיארת את רגשות רבים מאיתנו טוב מאוד!
יפה מאוד!
הא לכם, אוהבי אביב שכמותכם (-;
[ליצירה]
סיפור קיצי צוהל על ההדר של החורף. דימויים מצחיקים, וגישה שונה לסופת ברקים.
נראה לי שאפשר להוסיף גם קטע על כליא-ברק (קולט ברקים)
מילד חורף אחר (נר רביעי) - תודה. גם אני מתגעגע
[ליצירה]
המ...
אני דוקא באמת ילדת אביב, הא לכם אוהבי חורף שכמותכם (-:
(סליחה ישי על היבוש), רק שהקיץ הזה עם החום שלו והמתח, הגיע לקיצים שפשוט עברו אצלי את הסף, עד שהחלטתי לכתוב סיפור אהבה לחורף.
(אני דוקא לא כל כך מתגעגעת).
[ליצירה]
אם עוצרים דקה לחשוב על זה, כל הרעיון של לעשות איזשהו מאמץ כדי שאנשים וורטואליים יכתבו לך "וואו" הוא די מגוכך.
אבל עם זה עושה למישהו טוב אז למה לא?
ככה שאתרי כתיבה כאלה מוקידים שתי ציפורים במכה:
גם במה פתוחה ליצירה ודיון, וגם פורום להרחבת האגו.
שיהיה בכיף, לא צריך להצביע על זה כל היום
שמואל
[ליצירה]
יש רעיון אחד!
השרב...
הוא מכה, הוא רוצה לאכול אותי אמל'ה, אז אני מנסה על ידי מחשבותי להתחמק, ומצליחה בסוף אפילו להביא את הגשם ששובר אותו.
אני לא מבינה אותך, לפי דעתי זה קטע ענק, ויש בו רעיון ברור, רק שדרך הכתיבה היא תנועתית.
בכל אופן, ס"ך ברוכעס.
[ליצירה]
תודה חברים
הקטע, והוא עדיין קטע, (למרות שערוגה חושבת שלא), הוא אסוציאטיבי, הוא נרשם כרישום של חוויות מהמקום והזמן, וככזה הוא לא יכול להיות מרוכז סביב נושא אחד, אני חושבת שאין בעיה עם זה, חבל שאתם לא משוחררים מספיק כדי להכיל כתיבה שכזו, אני דוקא פגשתי כתיבה כזאת הרבה. חוץ מזה, שאני כן חושבת שיש קשר בכתובים, אמת מהרגע שאני יוצאת מהבית כנסת, אני מתחילה לאבד אותו, סוף סוף יד רשעה מחתה את חוט מחשבתי, מה גם שהחום משפיע עלי ואני מתחילה להזות על הדסים קטומים וילדות אובדות.
(אחותי הקטנה אבדה פעם באירוע המוני, אני יודעת איך זה).
שבוע טוב וחודש טוב.
[ליצירה]
אני יודע
קראתי בפעם הראשונה מהר (יש לו קצב משהו)
וכלכך נהנתי, שהמשמעות לא עיניינה אותי כלכך. רק הצלילים הרנינו אותי הצחיקו ומלאו אותי גיל (אני רציני)
רוח טובה שורה עליי מאז קראתיו ועיניי צוחקות.
כתוב נהדר עושה חשק להתגלגל באושר - המלצתי!
[ליצירה]
מומלץ
הדבר הנפוץ ביתר בשירה היום זו התרשלות.
כאן יש את אותו טון מתרשל, אבל למרות זאת כאן אין רישול... (גם להתרשל צריך לדעת ואת עושה את זה מצויין) כשאני אומר התרשלות אני מתכוון מן הרהור כזה לא מסודר כמו חלום... ואין את הרכוז של כל שורה בפניי עצמה בסדר הגיוני-רצוף.
הכי אהבתי את ה ( ) איך שהפכת את המשמעות של: אוכל ת'לב.
זה מתחיל שמח ועליז, ועובר לכבדות מסויימת
כאילו מצב הרוח עבר מנרגש-צהל לפילוסופי--כבד--ראש וכשהשורות הראשונות חוזרות על עצמן זה משאיר מועקה מסויימת. מה עוד שהן עצמן התחילו קיציות וקלילות.
[ליצירה]
אוי ברוך ה', אני כל כך זמחה שהם הגיעו לחתונת הזהב, כי הייתי בטוחה שזה מוביל לגירושין, גם אני מקווה שאתה טועה.
ובקשר לשיר, קודם כל הוא ממש כתוב יפה, רק המשפט האחרון קצת לא החלטי, אני מציעה , אושתכתוב, 'זו מעולם לא היתה אהבה', או 'שמעולם לא היתהשם אהבה', אך המשפט שלך קצת לא ברור, ונשמע לא החלטי- 'זו מעולם לא היתה שם אהבה',
אבל איך שבא לך.
[ליצירה]
זה קצת הורס
מההתפעלות, כשיודעים שזה נעשה על ידי תוכנה, אך הדבר הראשון שיצא מפי היה וואוו!
יש'ך את זה בצבעים, אחי אתה מאיר, חבל'ך על האף.
[ליצירה]
[ליצירה]
הי bob!
פעם הבאה שאתה מביא ציטוט, ראוי שתביא את המקור, מאיפה זה נלקח.
זה אכן שיר יפה אבל, זו לא יצירה שלך, מה זה נותן, שאתה מביא את זה חלקית כאן, ואפילו בלי הפניה להגיד שזה שיר ששר החוה אלברשטיין?
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יש רעיון אחד!
השרב...
הוא מכה, הוא רוצה לאכול אותי אמל'ה, אז אני מנסה על ידי מחשבותי להתחמק, ומצליחה בסוף אפילו להביא את הגשם ששובר אותו.
אני לא מבינה אותך, לפי דעתי זה קטע ענק, ויש בו רעיון ברור, רק שדרך הכתיבה היא תנועתית.
בכל אופן, ס"ך ברוכעס.
[ליצירה]
אני לא אוהבת חרוזים, חרוזים מאלצים לכתוב מילים שהן לאו דוקא המילים שהייתי בוחרת ורק מפני שהן יושבות טוב במשקל ובחריזה בוחרים בהם, אני מעדיפה כתיבה קולעת במובן המילים ומשמעותן מאשר שימוש מאולץ בכלי החריזה.
ולנביא, אין אני רודפת שבחים, כתבתי את זה כפרפראזה, משו כמו- "באו תראו את פניכם".
אבל ברור שזה די מהנה לקבל תגובה חיובית בכל זאת.
[ליצירה]
המ...
אני דוקא באמת ילדת אביב, הא לכם אוהבי חורף שכמותכם (-:
(סליחה ישי על היבוש), רק שהקיץ הזה עם החום שלו והמתח, הגיע לקיצים שפשוט עברו אצלי את הסף, עד שהחלטתי לכתוב סיפור אהבה לחורף.
(אני דוקא לא כל כך מתגעגעת).
[ליצירה]
תודה חברים
הקטע, והוא עדיין קטע, (למרות שערוגה חושבת שלא), הוא אסוציאטיבי, הוא נרשם כרישום של חוויות מהמקום והזמן, וככזה הוא לא יכול להיות מרוכז סביב נושא אחד, אני חושבת שאין בעיה עם זה, חבל שאתם לא משוחררים מספיק כדי להכיל כתיבה שכזו, אני דוקא פגשתי כתיבה כזאת הרבה. חוץ מזה, שאני כן חושבת שיש קשר בכתובים, אמת מהרגע שאני יוצאת מהבית כנסת, אני מתחילה לאבד אותו, סוף סוף יד רשעה מחתה את חוט מחשבתי, מה גם שהחום משפיע עלי ואני מתחילה להזות על הדסים קטומים וילדות אובדות.
(אחותי הקטנה אבדה פעם באירוע המוני, אני יודעת איך זה).
שבוע טוב וחודש טוב.