בעזרת ה´ יתברך

 

"מה יהיה? יהיה טוב?" שואלת הבת את אביה האהוב.

אוהבת היא אותם.

אוהבים הם אותה.

אבא ובן, בת וילדה.

אין הם קשורים בעבותות של ברזל.

רוצה היא לברוח ואין היא יכולה.

אמא שלה רודפת אחריה.

בוכה היא אמה היקרה.

ואבא גם הוא, אוהב ומלטף,

ואחותה שם היא בקול מרפרף

וחברותיה איתה.

אוהבת היא אותן בכל ליבה.

 

אז למה?

למה זה כך?

וכי כך חייב להיות?

אין היא אוהבת שום אדם בעולם.

לא את עצמה. אז אותם?

 

למה אין הם מבינים?

שום דבר לליבם אינו חודר.

הכל אטום.

ליבם הנוקשה.

אז מה הפלא שלתוכם היא מתנגשת?
 כשלב קר פוגש בלב קר.

מה כבר יכולה להיות התוצאה?

 

כן! לב קר הינני!

שופע רק רוע ורוצה רק בטובתי.

אך האם זה נכון?

לא! לא רוצה רק לעצמי! רוצה אני גם בכם!

אז למה אתם לא מבינים?

למה אף אחד לא מבין??

אבא שבשמים! עזור לי!

עזור לביתך הקטנה שעכשיו היא במצוקה!

שמע קולה. הרם אותה מהעפר.

נשא אותה על כפייך.

רק שתחבקני אני רוצה!

רוצה אני לב אוהב. ששובר את כל המחיצות.

רוצה אני שתאהב אותי כמו שהינני.

כמו שאני עכשיו! שתקבל אותי כמו שאני.

 

אף אחד אחר לא עושה זאת. טוב.. חוץ מהראל.

אוהבת אני אותך בכל לב.

לפנייך גלויה אני ופתוחה.

לא אכפת לי מהם.

רק אותך. רק קדושה. רק טהרה.

אוהבת. אוהבת. אוהבת. אותך.