"אני רוצה את הטלפון!" "לא תקבלי" "נו, את חייבת" "אין מצב, כשלא יהיה מחר... אז!" "סליחה, את לא חושבת שאת חוצפנית?" "אני לא חושבת, נקודה." "אני אדבר עם האחראים עליך!" "האחראים לא עלי יותר, סיימנו עם זה אתמול." "אני פשוט לא מאמינה." "את מתכוונת שאת אתאיסטית?" "לא, אני מתכוונת שזה פשוט נורא" "זה לא פשוט בכלל." "ולגבי הנורא?" "הא, 03-5492034" "אז יש לך מחשב?" "לא , אבל יש לי דף נוסחאות." "למה את צריכה דף נוסחאות?" "אני לא צריכה, אבל שאלת אם יש." "אני שאלתי על מחשב, לא על מחשבון." "מה שאלת עליו?" "את פשוט חולה." "זה מה שהוא אמר לך? אולי תפסיקי לדבר עם עצמים דוממים." "אני לא דיברתי עם המחשב." "את רואה, כבר השגנו התקדמות." "אז אולי תתני לי את הטלפון?" "אבל רצית מחשב, לא? חוץ מזה איך אני אתן לך אותו?" "פשוט תגידי אותו." "זה לא יפה להלשין." "גברתי, אני מוחה בכל תוקף." "באמת??? מה התוקף?" "מרץ 2006." "את מעוניינת לעשות את זה ב-3 תשלומים או בקרדיט?" "הקרדיט, זה בכותרות הסיום?" "אם אפשר, למה לא? מה מספר הזהות שלך?" "4" "הא, זאת את." "כן, עכשיו תני לי את המספר." "4" "מה? זה לא מה שביקשתי." "לא רצית את המספר שלך בחזרה?" "לא, התכוונתי לטלפון שביקשתי מקודם." "חשבתי שסגרנו את נושא הטלפון." "עוד לא!" "טווווווווווווו...עכשיו כן." "שלום."