[ליצירה]
"אביטל מן השורה" שלום.
קראתי ונהניתי מאוד. אצלי זה התחבר כמובן לעמידה מול פיתויים בחיים, ולכל הנושא של "הירהורי עבירה קשים מעבירה", כלומר הפיתוי הוא הרבה יותר חזק ומושך לפני שמממשים אותו, ולאחר מכן, פעמים רבות, מתברר שהוא בכלל לא משהו...
הכתיבה שלך מבחינתי נגעה בדיוק במקום הזה, והיא יצאה ממש חכמה ומקסימה. תודה.
אהרל'ה
[ליצירה]
להדס-
אני לא חושב שזו ה 'גישה' של אביטל, לכתוב דברים שאחרים לא יבינו, ואפשר להיווכח בכך בקריאת יצירות נוספות שלה.
אני בהחלט מבין שיוצר מעדיף להשאיר את היצירה בצורתה המקורית. מובן שאם יש צורך, משנים משהו.
בין כה וכה, אביטל שינתה את הכותרת, ובא לציון גואל.
לגופו של עניין, היצירה ייחודית ומבטאת להפליא איך משגיון בסיאנסים ורוחות מתים, אנשים גילו את החיים האמיתיים. את החיים שלהם עצמם.
[ליצירה]
א. גם אני נגד סיאנס, ובכלל לא קרובה לקטע של נשמות ועניינים מיסטיים. אבל היו סיפורים של אנשים שעשו את זה כשלא ידעו שיש עם זה בעיה, וכתבתי על הרושם, לא על המעשה עצמו....
ב. אחותי הבינה מיד בלי הסברים, לכן השארתי את זה ככה אבל במחשבה שניה העדפתי כן להסביר.
ג. אני המון מתחבטת אם להסביר ומה להסביר, כי רוב השירים שלי "נשפכים" וקשה לי לשנות אח"כ כדי לתת הסבר, לפעמים אני עושה את זה עם הכותרת, וגם הפעם השתדלתי - גלגול של כוס יכול להעלות אסיצואציה לגלגול נשמות וכל מה שדומה לזה...
ותודה :)
[ליצירה]
לפני שנים רבות ספרו לי על סיאנס שהתקיים במרפסת פתוחה בבית של רב שלא ידע (אחרי אחת המלחמות) מה עושים ילדיו [ספרה לי בתו]. ואותו רב מנוח ז"ל נכנס למרפסת ותפש את ילדיו במעשה. הם נבהלו כשנכנס והוא שאל אותם מה הם עושים. והם הסבירו לו. חשב ואז אמר:
"טוב. תשאלו את הכוס - מתי יבוא המשיח " !!!
והכוס החלה סבה על חוגה ועל עצמה וכמובן שתשובה לא הייתה. זה הסיפור.
ובכלל, אם הכוס אינה לא בגן עדן ולא בגיהינום אלא אצלכם בסלון - היא אינה במקום בו עליה להימצא.
[ליצירה]
וואי, איזה מקורי... רעיון יפה.
היית יכולה לכתוב את זה בצורה טובה יותר, לדעתי. לא יודעת איזו בדיוק. אולי משהו שמספר טיפה יותר על הרגשות והרקע בספור?
חוץ מזה לא הבנתי את המילה האחרונה: לאן הוא קפץ?
נ.ב. אחותי הפנתה את תשומת לבי למילים 10 ו-11 בשורה 7...
שימו לב...!
[ליצירה]
תיאוריה יותר נכונה -
המנהיגים של המדינה רוצים שנהיה עם ככל העמים ומדינה ככל המדינות. לכן הם צריכים את הלגיטימציה של ארה"ב ולכן דווקא הפוך - הם מנסים להפוך גם את הערבים לאזרחים שווי זכויות בתואנה שהם רוצים שלום (האמת היא שהסיבה היא לא שלום ושקט אלא דמות המדינה החדשה המקבלת אל תוכה את כולם). אבל מה לעשות שהערבים נלחמים כי הם רוצים הכל. אין לישראל שום ברירה אלא להילחם בהם פה ושם (ולעולם לא מלחמת חרמה!).
הסיבה היא שאנחנו כן עם מיוחד ושהארץ כן שייכת כולה לנו. כשנבין את זה הכל יסתדר.
ושמואל, התיאוריות שלך אף פעם לא נכונות כי הערבים לא רוצים שלום. גם הטיפשים שביננו הבינו את זה. חפש דרכים אחרות להסביר את הסכסוך.