[ליצירה]
ובכן, כרגיל, מתעלמים מההערות המעצבנות, למרות שהן כתובות בידי אומן.
כן, אולי יש כאלה שצוחקים ומלהגים, אבל לנו זה כואב. אנחנו בוכים על החורבן. בוכים בשביל כולם. גם בשביל מי שלא יודע לבכות כשצריך.
וגם כשחלילה ירצו לפנות את קדומים ובית אל אנחנו נעשה הכל (...) כדי לנסות למנוע.
ועד הרגע האחרון, כמו תמיד, נאמין.
פשוט נאמין.
[ליצירה]
חזק וקולע.
טוב לדעת שהיא נמצאת איפה שהוא בסוף הדרך.
(ביקורת קלה, לא אהבתי שכל כמה שורות היו שלוש נק' ואז: אלייך, בשבילך, וכו'. כדאי לחשוב על דרך שונה להוסיף את זה, כי בצורה הקיימת זה קצת קוטע את המונולוג. זו דעתי האישית ואינך חיב לקבלה!)
תגובות