אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה מין בכי חרישי על מה שאיננו או על מי שאיננו. [ליצירה]
- [ליצירה] שני צדדים השיר יפה וחזק. אבל חייבים לדאוג ולהדגיש שהיהודים הם בריאת ה', יוצר הטוב! חסרה לי הדגשה של הטוב... אולי בשיר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצלח ביותר. מבינה את הרצון להתבטא ע"י הכתיבה. (לעיתים אני מרגישה כ"כ חסומה..!) [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו, זה מקסים. לקחת פואנטה מוזרה למדי (התייחסות מיותרת לצבע) והפכת אותה לבעלת משמעות ותוכן. מיוחד ויפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל מה אתה באמת??? מדהים איך קל להתחבר לכתוב הזה. (לא מצליחה אפילו לבחור מה הייתי רוצה.) נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב. ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם. (הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..) כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה. אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..) [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר כואב שי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחות ציני ויותר דורסני. זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו. נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית. אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית.. [ליצירה]
- [ליצירה] * איתך. כמה שתזדקק לנו. [ליצירה]
תגובות