אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מרגש עד כדי דמעות. בעצם, במצבי זה לא חכמה. [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. קראתי. ושוב קראתי. ועצמתי עיניים. וחשבתי. התחברתי. רציתי לפרוץ בבכי. אך נחסמתי. תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב. הוא בטוח יבין, ואם לא - תתעלמי. הניחי את לעצמך, ממנו. אל תתני לו להטרידך. [ליצירה]
- [ליצירה] בהברה אחת: וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך, רעיון יפהפה. האמת, שמעתי את רחש הגלים כשקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא גרשון. באמת מוזר שאין תגובות, רק עכשיו קראתי וחשבתי שיהיו תגובות. אין ספק שזה עצוב. כתוב ממש טוב. נהנתי לקרוא. אמנם בסוף קצת הלכתי לאיבוד בין האני המספר שמתחלף כל רגע, אבל פשוט נהדר. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש כתוב בטעם. (טעם טוב, זתומרת..) "ופה אני יושב, בין קפה לקפה עם דף ועט ולב מתרפה נפל בי הכח להרים את ראשי עייף אנוכי מדברים שביני לביני." כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר! אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה. נהדר. אהבתי עד מאוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת. יש לנו אהבה והיא עוד תנצח. השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת. בשורות טובות. [ליצירה]
תגובות