בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה?
זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה.
באשר ליצירה:
נהנתי לקרוא אותה.
תודה לך.
שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה
בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך?
לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום.
תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור,
לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת.
[ליצירה]
בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה?
זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה.
באשר ליצירה:
נהנתי לקרוא אותה.
תודה לך.
[ליצירה]
קצת באיחור
שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה
בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך?
לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום.
תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור,
לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת.
[ליצירה]
בתור אחת שלא מכירה את הציור, הוא מדהים. נכון שכשהבנתי שהוא נוצרי זה קצת ביאס, אבל אהבתי את התגובה של נבי"ש. חוכמה בגויים תאמין, אומנות זה לא תורה , זה לגיטימי. חבל שהפסוק לא השתלב, זה בהחלט יכול להיות מיוחד.
[ליצירה]
כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת.
יש לנו אהבה והיא עוד תנצח.
השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת.
בשורות טובות.
[ליצירה]
בועז, דבר ראשון תודה.
קצת קשה לי עם שיר שמחולק לבתים, אני בדר"כ אוהבת לזרום עם הכתיבה ולא לגדוע אותה עם חלוקה לבתים ומקצב..
"הן" אחרי "כאילו" ממש לא בא בחשבון. "הן" - לשון נקבה, אתה מתכוון לשעות הקשות.
אני מתכוונת למצוקה. לאובדן.
[ליצירה]
תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו.
אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו..
אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה.
שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי.
חשבי על כך.
תגובות