אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מה קרה לך? איזה אורך??? חודש לא הייתי פה, נראה שדברים קצת השתנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] בועז - יפהפה. כתוב נפלא. מתוק מדבש. (נראה לי שהמעבר בין "והשמש דבש" לבין "ובלי בלי ירח" מהיר מדי. פתאום הלילה רד???) [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] מעט חיבה זו דרישה הגיונית, אבל שתכתוב אתה את שיריה? זה כבר מוגזם. כל אחד וספר שיריו עד ליום בו תש כוחו מכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט הייתי חייבת להוסיף שממש נהניתי לקרוא את הדו שיח המעניין בין הדס לבועז! אתם אדירים! אהבתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי אתמול בלילה. תפסיקו להיות חסרי רגש (הודיה). אתם לא מבינים מה הלך שם!!! חורבן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] הדר, מצד אחד אני מסכימה איתך, אבל מצד שני הן סתם ילדות פחדניות. לא רוצה ולא מעוניינת לעשות את החשבונות של הקב"ה. אני בטוחה שאם היא מתחרטת באמת, הוא ימחול לה. (כן, זה קשה גם לי, גם אותי גרשו.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הוא נותן סימנים. כמו שאתה רוצה שהוא יקשיב - גם הוא "רוצה" שתקשיב. או אז תראה סימנים. ברורים. [ליצירה]
תגובות