[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).
[ליצירה]
אכן!
ניגוני מצילת מרכבתך, כבר שבים ממסע נדודים מפרך בו רדפת אחר נסיכה שלקח ממך המלאך הסותר ביום הולדתך, ועתה הנה גאלת אותה מתחת כנפיו והנך מתעתד בע"ה להכניסה תחת כנפיך, בע"ה בקרוב.
יאווווו, איך שאני מחכה.
[ליצירה]
אני לא יודע מה נכתב שם
אך, זה בהחלט שיר קטע לא תמים, אוי, הייתי אומר אפילו, שהיה קשה לי לקרוא את זה מה שעשית ממנו. ממש לא יפה, אולי רק את חושדת בכשרים ומכניסה לו כל מיני מחשבות זדון לראש ועוד כותבת את זה בצורה מאד רמוזה ושקופה עד שממש לא נעים.
[ליצירה]
אהבתי
יש פה עדינות ופואטיקה, למרות שאני בדר"כ לא חסיד של חריזה, כיוון שהיא מאלצת לשמור על משקל ותבנית ולפעמים אנו חוזרים על מילים או כותבים דברים מיותרים כדי להתאים את המשקל (שמי לב אם זה נמצא פה).גם בשיר הזה לא כל הזמן זה מוצלח, אך בכללי הוא ממש יפה ונוגע ללב, אהבתי בעיקר את הסוף, "עת תהיה לי לילות בהם התפללתי/ אהיה בשבילך אז ימים".
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.
[ליצירה]
בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו).
שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי.
תודה ושבת שלום.
תגובות