[ליצירה]
הו
בעזרת ה'.
איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה?
גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה).
אהבתי את המשחקים עם הסיר,
ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע?
[ליצירה]
:)
תודה על התגובה, ועל המחמאות.
אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן.
בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים.
(אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם).
[ליצירה]
תודות למגיבים
בקשר לישי, הוא על הכיפאק, קצת יקה אבל בסדר. סתם.
ישי, אני מסכים איתך, במבט פשוט על הפסיקים בשירי, מבחינה תחבירית, הם אולי לא במקום, אך, לדעתי בשיר, יש לפסיק תפקיד נוסף מלבד התפקיד התחבירי שלו, (שכן, על התפקיד התחבירי אפשר לוותר בזה שפשוט עושים Enter), התפקיד הנוסף הוא לתת רווח, סימן עצירה במרוצת הקריאה, (כמו להבדיל בקודש, טיפחה שהוא טעם מפסיק קטן), כך גם הפסיק תפקידו להפסיק, וכך, כשמצד אחד, המילה עודנה בשורה הזאת, אך, מאידך, בא לפניה הפסיק, היא מתוחמת, עומדת מצד עצמה ויש לה כובד, יש לה משמעות, פתאום אתה יכול לתאום בה משמעויות חדשות כשהיא נפרדת מההקשר המתבקש שלה (או למעלה או למטה, והרי היא עומדת כמצליף).
[ליצירה]
יווו!
")
כיף לראות אותך מפרסמת שוב, וכיף כפליים לראות את פירות המפגש.
צריך לרכז את זה לדעתי בצורה בקפה או משו כזה, כדי שאנשים יראו ויגיעו למפגשים הבאים.
שבוע טוב ומועדים לשמחה.
[ליצירה]
"קצף צהבהב סמיך"??!
מאיפה זה בא לך?
את יודעת שמעתי על אחת שעשתה 60 טסטים עד שהתיאשה בסופו של דבר, זו את במקרה?
אם לא יש לך עוד אופק לפנייך.
בהצלחה!
תגובות