[ליצירה]
בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו).
שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי.
תודה ושבת שלום.
[ליצירה]
לאביב וסתו:
זה מעליב !
ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו.
שכוייח'.
[ליצירה]
אהה....
אם לא הבנתם היתה זו פליטת אנחה של נחת שלווה ועונג רב, כמה ערב לחיך, איך אפשר שלא להמליץ על שיר כל כך יפה, כל כך מחוכם ותמים שכזה, איך זה שכוכב אחד מעז? כן, מעז יוצא מתוק וזה בהחלט שיר מתוק מעין כמוהו.
[ליצירה]
את יודעת מה מיוחד בבדיחה?
היא מגלה לנו את האמת מזוית מוזרה ולא מוכרת, אז אנו נבוכים, מסמיקים ואם היא באמת חזקה, אז כדי להתמודד, אנו צוחקים ואפילו נשפכים מצחוק.
למה כל ההקדמה הזאת?
היצירה הנפלאה הזאת שלך היא ממש לא בגדר בדיחה, להיפך זה כל כך עצוב ואמיתי ואיך זה שבתור ילדים אף פעם לא שמנו לב לצד הזה שלא סופר בעצם ורגע, מה באמת עלה בגורלם של הגמדים?
זה בא לידי ביטוי חזק יותר בסיפור של הגיבן מנוטרדם שבסרט באמת הדגישו את הכאב שלו על כיעורו וההכרעה המצערת שאם כל הרצון לשוויוניות אין מי שתאהב ותתחתן אם מכוער כמוהו!
מה שכן, בזמן האחרון עולים על המסך גם כל מיני סרטים אחרים כדוגמת "שרק" שבאים כניגוד גמור ושבירה של מוסכמות. יישר כח להם וגם לך על עצם העלת הבעיה למודעות ובצורה כל כך יפה דוקרת ומרגשת.
[ליצירה]
רבינו, זה יותר קטע או הירהור מאשר שיר , אך זה יפה ואוטנטי וכנה.
יש הרבה ערך להיותך, אתה הרי יודע זאת א-והים לא צריך לענות לך על כך.
המשך בהיתבודדות, זו התרופה לכל המחלות, זו העיצה לכל הבעיות, זו התפילה הכי טובה.
תגובות