[ליצירה]
נני!
הקהל זועק להסבר!!!!!
את לא שומעת את זה?
או שעדיין לא ראית את התגובות.
אני עם רדף, ברור שהגברת למדה קידושין אך, באמת לא ברור אם ללעוג באה או רק להדגיש את האירוניה שבדברים ובאמת לא יזיק הסבר וביאור של חיבור מוזר ומורכב זה של לימודים והשילוב הזה שהיוצרת עשתה.
[ליצירה]
אני נפעם, איך לא ראיתי את זה עד כה?
קרבת יותר מדי מהר ויותר מדי קרוב, היית צריך לתת מרווח לצדדים להפנים אחד את השני ולאהבה לצמוח אך מה אני דן ומה אני מבין.
הבעה מושלמת!
[ליצירה]
אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה.
אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל.
למה קראתם לי חופי הפלא?
עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם.
מקסים. לאהודות.
[ליצירה]
איילה...
את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן.
תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה.
[ליצירה]
קלעת!
ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי.
שנזכה יותר להיפגש בעצמנו.
שבוע טוב!
הלך.
תגובות