הכסף הוא לא העיקר
הוא רק אמצעי להפגיש בין בני אדם
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני ברחתי מהם כשהייתי קטן, אבל גליתי שגם הם התבגרו ונהיו לחברה על הכיפק, חבל עליהם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו [ליצירה]
- [ליצירה] "הו מכסים! קראה בלה בהתרגשות". סתם, יצא לי בטעות, התכוונתי, הו מקסים. ואני לא רוצה לקרוא תגובות אחרות לפני שאני מגיב כי זה פשוט יערער לי את החוויה. לא ידעתי שאת לומדת ציור, אצל מורה. זה פשוט סיפור יפה ואמיתי. כל הכבוד לגברת שהייתה מוכנה לשמש לך מודל, אולי תוכלי להעלות לנו את הרישום לחזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] יאווו (או בלע"ז U) איזה יופי, הלוואי עלי להיות מסוגל כך פשוט לבכות ולהזדכך מכל הכעסים על העולם, על אלוקים שלא מוצאים אצלי אומץ להכלא בתוך מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב זו תפילה הראויה לאשה, וראויה גם לאישהּ. יפה, (יפים מאד גם השילובים מהמקורות). [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] המ... הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד. זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות. (כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד). [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה כנות. יפה לך כתיבה זכה שכזאת. אמת. די לה בהקראת שמות. להחיות, כבר לא תוכל, את מי שנתן במתנה חיים, על אין למה. חבל שהיו צריכים למות בשביל שנברח אח"כ כמו כלבים. לפחות מתו בכבוד. כואב את אבלם. אין לך מושג עד כמה. יהי זכרם ברוך. נ.ב. למה פרסמת את זה עכשיו? [ליצירה]
תגובות