אנחנו בנסיעה.
כל הדרך החשוכה
ראיתי בעיניךָ הבזקי נתיבים.
אתה חוצה
חותך
פונה
דוהר
וכשסוף סוף הגענו
אתה מעביר את ידךָ בשיערי
ולוחש:
"הגיע הזמן לרדת".
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תיקון: "עוד מנה בבקשה- או עוד שת(!)יים. מנה- נקבה. תעברי שוב מילה במילה. יש עוד כמה שגיאות קטנטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] אז נתק אותה מהבית הראשון או שתשים נקודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את ב בפני עצמו עם קיצור קל בשורות [ליצירה]
- [ליצירה] למה נזכרת עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן אמילי. עלית על זה [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקרה, לא יודע מה עוצר אוצתך בשיר אבל הוא אכן יוצא דופן בכך שיש באמצע "קטע" שלא מהווה בית של שיר אך כן חלק ממנו. התביני? [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף תוך כדי קריאה. ממליץ לשים נקודה אחרי המילה "ואבין" וכך השיר ייגמר. שנה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיריי פשטו מדיהם מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן נקודות, התעופפו לכל עבר קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה משמעות. * *ממליץ על שורה רווח נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות בין מילים כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר כנצח ואני- נאלמתי דום נוכח מרד השירים.* סיום מוצלח. ואולי כך יראה: שיריי פשטו מדיהם סרבו לכל פקודת התייצבות. כאוס שלט במשפטיי נקודות (.....) התעופפו לכל עבר קטעו כוונות ומשמעות. נחתכת ונעלמת בין המילים כל שורה אורכת כנצח ואני- נאלמת דום נוכח מרד השירים. סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי. שלך, בהערכה, את יודעת מי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דנדן.. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אותו הקטע (והרעיון), בשיר. כך אפשר לחסוך. מילים הן רק סמלים המכוונת למקור חיים, מנוסה מבהילה. מילים הן רק סמלים הבעת הרגש זעם, תסכול, אהבה. אהבה. אל אונות העיון מתעלת השמיעה חיבור למה ש"היה". מילים, למרות שהן "רק" מילים הן תמצית החיים. [ליצירה]
תגובות