כי האדם עץ השדה
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כ האדם עץ השדה תמונה מקסימה, מזכירה לי ילדות כפרית. [ליצירה]
- [ליצירה] כשראיתי את זה קפץ לי המשפט "שניים שהם אחד" אתה כישרוני! מזכיר ת'עצים במושב שלי הרקע מהמם. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] או גאד זה מהמם! שני העצים נותנים תחושת פזילה עמוקה, הם פשוט אותו דבר!..... מאיפה הגיע הורוד? [ליצירה]
- [ליצירה] זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות. [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר שקיעה מתוקה על חוף ים כנרת, זה לא מזכיר לי שדה. אבל אין ספק שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] צמד, זוג ההולך ומתעצם ככל שהוא שואף מעלה:) נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים.. הצלחת להפתיע, ניצן... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה. יוצר דימוי של זוג שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות. בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים [ליצירה]
- [ליצירה] האנאפורה לדעתי מיותרת ומכבידה על הזרימה של השיר. מציעה להשאיר אותה רק בחלק מהשורות. וחוץ מזה - יפה. נהניתי בעיקר מהבית החמישי והשביעי. [ליצירה]
- [ליצירה] לנוחיות הקוראים, מוגש מקבץ הפנינים החדש של שמוליק: "אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים". על פי אמנת שמוליק הבין לאומית, עושר הוא חטא חמור יותר מרצח. למי שתוהה, אם כן, מדוע מהלל שמוליק את בריה"מ העשירה שלחמה בגרמניה (הרצחנית אך ענייה), נשיב: עוד לא למדת שאין לחפש היגיון בשירתו של ירושלמי? אותה התשובה גם מצפה למי שישאל מדוע עושק העשירים ע"י העניים (שכבר יהיו עשירים) הוא מוסרי יותר מאשר עושק העניים ע"י העשירים (שלפני כן היו עניים), ומה יהיה ההבדל בכלל בין המבנה החברתי של עכשיו לזה שאחרי המהפכה (מלבד ההתחלפות בין האוכלוסיות של שתי השכבות), ובאיזה צד יהיה שמואל אחרי המהפכה, שמא יצדד בעניים (שהיו עשירים עשוקים), או שמא אולי כבר היתה המהפכה, ואנחנו לא הבחנו בהבדל?.. והערה אחרונה: מי יודע מה מתחרז עם "אין כפרה"? יפה שמוליק, "אין לכם כפרה", מצוין. רואים שיש לך עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם על התגובות, ובפרט לאמילי על ההמלצה. אמילי - אני בטוחה שיש לך גם ביקורת בונה להחכימני בה - אשמח מאד לקבל אותה. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת? וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין. לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח. הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא) לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה. אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הייתי רוצה לראות אולי גם קצת יותר התחלה ואמצע, אבל גם כך זה חמוד. מה שקריטי יותר: לעבור ולתקן שגיאות הקלדה ושגיאות אחרות. (אין מילה כזו "יכל", "החוה" צ"ל "החוצה", ו"לת"?) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא, נפלא כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה פשוט מדהיםכה. הרעיון, הצורה, סגנון הכתיבה.. שבית את לבי. [ליצירה]
- [ליצירה] עם מגל וּפטיש נרסק אוייבינו! חרב המהפכה נניף מעל. את העשירים וּבעלי הון הפקר נשימה. רוח קרב בנו תִגָל. רגלינו תטבע צעדי נחושת, בהגיעה אל האופקים החדשים. אדם עמֵל יראה ברכה בפרי-מעשהו; העולם, יהיה שייך להמונים. שמש התקווה והחירות תַפֵץ קַרְנוֹתֵיָה. חיי העושר וההוללות ימוגו כַלא היו. אש המהפכה העולמית תכה סלע. העניים ומזי-רעב ישבעו! (שמואל ירושלמי) תחי העקביות. [ליצירה]
תגובות