זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
כל כך יפה.
יוצר דימוי של זוג
שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות
וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות.
בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים
[ליצירה]
הדס!!!!!!!!!!!
רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!!
עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת...
חזרתי.
אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת.
אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים:
הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים.
[ליצירה]
גזור ושמור:
"אל תגידו: כובשים! למצילי חייכם.
די לקרוא: בוז! לאלה שאת נפשם הקריבו."
תזכיר לי מי זה היה שקרא למתיישבים מקריבי חייהם "פשיסטים"?
[ליצירה]
[ליצירה]
קראתי את זה מזמן. ממש ממש מזמן. אחרת, אין לי הסבר למה הבנתי את הסיפור הזה במלוא עוצמתו רק עכשיו.
את מדהימה.
[ליצירה]
לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים.
הסוף מצוין.
ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.)
ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר.
תגובות