זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
כל כך יפה.
יוצר דימוי של זוג
שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות
וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות.
בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים
[ליצירה]
אני מבינה שיש המשך? אם כן, אני מחכה מאד לקרוא אותו.
אני חושבת שההצגה של הדמות הרבה יותר מדי מהירה. תני לנו לנסות להכיר את שיר קצת בעצמנו לפני שאת פורטת אותה לתכונות אופי מוגדרות, ובעיקר לפני שאת מגדירה אותה כ"אחרת מהסביבה".
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה מאד.
לענ"ד עדיפה חריזה של כל השיר, או בלי חריזה כלל על פני חריזה חלקית. (אא"כ יש סיבה מיוחדת ש"תתיר" לשוורת מסוימות לשבור את החריזה)
"בשלושת הקדושות" -צ"ל "בשלוש הקדושות".
עלה והצלח!
תגובות